Page 7 - ההגנה - גליון מס' 40
P. 7

‫האוטובוסים שפתחו את המלחמה‬

                                                                                                     ‫בנימין לנדאו‬

      ‫בבוקר ה‪ 30-‬בנובמבר ‪ ,1947‬שעות לא רבות לאחר ההחלטה ההיסטורית של עצרת האו"ם ('החלטת הכ"ט‬
      ‫בנובמבר')‪ ,‬יצאו שני אוטובוסים של "אגד" לירושלים – מחדרה ומנתניה‪ .‬הם הותקפו מדרום‪-‬מזרח לפתח‪-‬תקווה‬

                                                 ‫ו‪ 7-‬מנוסעיהם נהרגו‪ .‬אלה היו החללים הראשונים של מלחמת העצמאות‪.‬‬
      ‫באביב ‪ 1971‬פורסמה בעיתון "במחנה" כתבה ששחזרה את מסע האוטובוס מנתניה‪ .‬במקביל שודרה תכנית על‬

                                                                ‫האוטובוס וההתקפה עליו בגלי צה"ל‪ ,‬בעריכת איתן אלמוג‪.‬‬
      ‫במלאות ‪ 69‬שנה להחלטת עצרת האו"ם מהכ"ט בנובמבר ‪ ,1947‬אנו מביאים את הכתבה שאותה כתב בנימין לנדאו‪.‬‬

                                                                                ‫במסגרות מובאים קטעים מהתכנית בגל"צ‪.‬‬

   ‫לא היה זה בוקר רגיל לגמרי‪ .‬העיר הקטנה נתניה כאילו לא הצליחה להתאושש מחגיגות הלילה ולרגעים הזכירה רחבת‬
   ‫ריקודים מיותמת‪ ,‬עטורת פסולת ושיריים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מוגפת תריסים ורדומה‪ ,‬עדיין חשה נתניה משהו מהחגיגות ההיסטוריות‬
   ‫שנחוגו שעות ספורות קודם לכן‪ .‬שכן‪ ,‬ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬החליטה עצרת האו"ם על חיסול המנדט הבריטי בפלשתינה‪-‬‬

                                                                                   ‫א"י ועל הקמת מדינה יהודית בחלק מהארץ‪.‬‬

   ‫ליד תחנת אגד‪ ,‬כשמנועו מהמהם ביציבות‪ ,‬עמד אוטובוס מספר ‪ , 2094‬לו הועידה ההיסטוריה תפקיד‪-‬משנה עצוב‬
   ‫בחגיגת ההמונים העולזת‪ .‬הוא ייצא עוד מעט לירושלים‪ ,‬על מנת שלא להגיע אליה לעולם‪ .‬שנים לאחר מכן ייקבע‬

                     ‫שבהתקפה הרצחנית על אוטובוס זה‪ ,‬בבוקר ה‪ 30-‬בנובמבר ‪ ,1947‬החלה למעשה מלחמת העצמאות‪.‬‬

                       ‫ליד ההגה ישב אריה הלר‪ ,‬בן ‪ ,32‬בעל אף נשר ועיניים ירוקות וחודרות‪ .‬היה זה עבורו יום עבודה שגרתי‪.‬‬
   ‫הוא ייצא בשעה ‪ ,7:30‬ייסע במהירות של ‪ 60‬קילומטר לשעה ויגיע כמעט שעתיים לאחר מכן לירושלים‪ .‬הוא היה סקרן‬

                                                                                       ‫לדעת כיצד חגגו שם את החלטת האו"ם‪.‬‬

                                                 ‫המראיין ב‪ ,1971-‬איתן אלמוג‪ ,‬משוחח עם הנהג‪ ,‬אריה הלר‪:‬‬

                                                                                             ‫ש‪    :‬בן כמה היית בשנת ‪?1947‬‬
                                                                   ‫ת‪    :‬כיום אני בן ‪ ,55‬אבל אני רק בן ‪ 23‬כי נולדתי מחדש‪.‬‬
                             ‫ש‪    :‬היום יום ראשון בבוקר‪ 30 ,‬בנובמבר ‪ .1947‬מה קרה אתמול בערב? מה עשית במוצ"ש?‬
         ‫ת‪    :‬במוצ"ש ברור שכל היישוב‪ ,‬יחד עם כל החברים שמחנו מאוד לקראת הכרזת העצמאות של מדינת ישראל‪.‬‬
      ‫        רקדנו ואגד העמיד לרשות הציבור מכוניות לפרוורי העיר על מנת להביאו למרכז העיר ולחולל ולהרקיד אותו‬

                                                                                                    ‫        ברוב ששון ושמחה‪.‬‬
                                                                                          ‫ש‪    :‬היית עייף ביום ראשון בבוקר?‬
                                                                                 ‫ת‪    :‬מרוב שמחה לא הרגשתי את עייפותי‪.‬‬
                                          ‫ש‪    :‬הנסיעה לירושלים ביום ראשון בבוקר‪ 30 ,‬בנובמבר‪ ,‬הייתה נסיעה שגרתית?‬
                                                                  ‫ת‪    :‬נסיעה שגרתית‪ ,‬יום‪-‬יומית‪ ,‬קבועה ומתוכננת מראש‪.‬‬
                      ‫ש‪    :‬האם ציפית לאיזשהו שינוי בתנאי הדרך‪ ,‬בביטחון בדרך‪ ,‬בעקבות ההכרזה על הקמת המדינה?‬
                         ‫ת‪    :‬אפילו לא העלינו על דעתנו ששמחתנו תופר באיזו שהיא צורה או באיזשהו אירוע יוצא דופן‪.‬‬

   ‫הנוסעים התקבצו לאיטם‪ .‬הירש שטארק‪ ,‬בן ‪ ,70‬מבעלי ההון בנתניה‪ ,‬הגיע ותפס את מקומו‪ .‬חיה ישראלי‪ ,‬צעירה בת‬
   ‫‪ 24‬ובתו של הירקן המקומי‪ ,‬עלתה אחריו‪ .‬כמה דקות לאחר מכן הגיעה אסתר וייס‪ ,‬תושבת ירושלים שחזרה לעבודתה‬
   ‫באוניברסיטה העברית‪ .‬שלום ַולד נסע על מנת להביא את רעייתו דבורה לבית החולים 'הדסה'‪ .‬ד"ר פריץ ברגר‪ ,‬בעל‬
   ‫ספרייה‪ ,‬החליט לגשת למשרדי מחלקת המסחר של הממשלה בעניין ייבוא ספרים‪ .‬הוא קנה כרטיס ב‪ 29-‬וחצי גרוש‬
   ‫והתיישב מלפנים‪ .‬יוסף שטרן התיישב אף הוא מלפנים ודחק כמה חבילות מזון אל מתחת לספסל‪ .‬בידו החזיק כד דבש‪,‬‬

                                                                                    ‫מטען שהיה מיועד לכמה מחבריו בירושלים‪.‬‬

‫‪7‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12