Page 10 - ההגנה - גליון מס' 40
P. 10
רגע התקיפה מתואר על ידי אחד הנוסעים ,יוסף שטרן ועל ידי הנהג ,אריה הלר
שטרן :ראיתי שני ערבים עומדים ממול עם רובים .אמרתי :שולם ,זה לא טוב .תסתכל שם .הוא אמר :כן,
נכון ,אוי ואבוי לנו .אחד הערבים ירה על החלון.
נהג :הפתאומיות עשתה את שלה והומטרנו בעשרות כדורים מתת מקלע טומיגן מצדו השמאלי של האוטובוס,
במרחק של כ 30-20-מטר מהערבי שעמד מצד ימין של הכביש ,והספקתי לראות 3ערבים לצד הפרדס שנמצא
מצדו השמאלי של הכביש.
ד"ר ברגר :הנהג לא עצר .להיפך ,הוא נסע קצת הצידה ורצה לעבור את האיש הזה .בהתחלה אני חושב שהוא רצה
לעבור בצד שמאל וזה לא היה אפשרי .הכדורים נכנסו דרך החלון הקדמי.
ש :איפה ישבת? אולי אתה מוכן לשבת במקום שבו ישבת אז?
ת :ישבתי בשורה שלישית בצד ימין על יד המעבר .זאת אומרת לא כל כך רחוק מהנהג .מאחורי הנהג ישב מר שטרן
ומאחורי מר שטרן ישב מר שטארק והוא קיבל כדור ישר לראש ומת מיד.
ברגר' :מר שטארק קיבל כדור בראש והיה ברגע מת .אבל לא ידענו .הוא היה עם עיניים פתוחות .אחר כך באו כדורים
מקדימה .הרגשתי שגם מצדדים אחרים באים כדורים .הסתכלתי וראיתי קבוצות של ערבים עומדות משני הצדדים של
הכביש ,מתקיפות את האוטובוס .במשך זמן קצר היו החלונות של האוטובוס כמו מסננת ,בגלל הכדורים .התיישבתי על
הרצפה וככה לא קיבלתי כדור בראש כמו האנשים שישבו לפני ואחרי .שניהם קיבלו כדורים בראש ומתו תיכף ומיד'.
הלר' :בזמן היריות פתחתי את הדלת הקדמית וכמה נוסעים ברחו ימינה לכרם ולפרדס הסמוכים .הייתה לי הרגשה שהם
בורחים ישר לידיהם של הפועלים הערבים שהיו שם .באותו רגע ראיתי שכמה אנשים נהרגו באוטובוס שלי .לאחר שארבעה
אנשים ירדו ,ירדתי גם אני .ראיתי שאחד הנוסעים השתטח ליד הגלגל הימני הקדמי של האוטובוס .היריות באו מאחור,
משמאל .השתטחתי לידו .פתאום ראיתי רימון שחור ,ממש לידי .ראיתי שחיי תלויים מנגד ואולי יש לי עוד שניות ספורות.
פחדתי שהרימון יתפוצץ בידי ,אבל מכיוון שחשבתי שחיי כבר אבודים ,לקחתי את הרימון ,התרוממתי וזרקתי אותו לכיוון
שממנו באו היריות ,מרחק של כ 20-מטר .אבל הוא לא התפוצץ .אחר כך רצתי לפרדס'.
הנהג אריה הלר מראה היכן הסתתר בעת ההתקפה בשחזור שנעשה ב ,1971-נראים באוטובוס הנהג ושלושה
מהנוסעים ששרדו את ההתקפה ב 30-בנובמבר 1947
הערבי נכנס לאוטובוס
שטרן' :ארבעה כדורים נכנסו מהחלון הקדמי והרסיסים פגעו בנהג .הוא התכופף ועוד לפני שתפסתי את ההגה ,האוטו
נעצר' .צא מהאוטו' ,אמר שולם ולד .יצאנו ושכבנו בתעלה .אשתו של שולם קיבלה כדור בפנים .היא בדיוק אכלה לחמניה.
היא רצתה לצאת ,אך נשארה על המדרגות .ראיתי שמאחורי האוטו רץ ערבי עם אקדח והוא מכוון אלינו .אמרתי' :שולם,
איינטלוף!' (ברח!) .אני עוד הספקתי לקום והערבי ירה ופגע בשולם .אני רצתי לפרדס ונפלתי ל'צלחות' של העצים .היריות
היו מאחורי'.
בתוך אוטובוס שטוף-דם שכבו המתים ,הפצועים ואלה שלא הספיקו להימלט .הדקות חלפו לאיטן כנצח מתמשך .ד"ר
ברנר ,פצוע ומתבוסס בדם על הרצפה ,זוכר ערבי שנכנס פנימה והביט סביבו במהירות .אקדחו שלוף .מן הרצפה היה לו
10גיליון | 40תשע"ז 2016
