Page 12 - ההגנה - גליון מס' 40

‫גלגוליה של העמותה להנצחת נפגעי האוטובוסים‬
‫ב‪ 30-‬בנובמבר ‪1947‬‬

‫העמותה להנצחת נפגעי האוטובוסים הוקמה ביוזמת עיריית נתניה בסוף שנות ה‪ .80-‬מטרותיה היו‪ :‬הקמת אתר‬
‫הנצחה לנפגעי האוטובוסים ב‪ 30-‬בנובמבר ‪ 1947‬ליד מושב נחלים‪ .‬ההתקפות הערביות של שני אוטובוסים אלה‬
‫פתחו את מלחמת העצמאות; הנצחת המאבק על פתיחת הדרכים והפצת מורשת הגבורה; פיתוח ואחזקה שוטפת‬

‫של אתר ההנצחה‪.‬‬
‫המייסדים היו‪ :‬עיריית נתניה‪ ,‬עיריית חדרה‪ ,‬מועצה אזורית חבל מודיעין‪ ,‬מושב נחלים‪ ,‬חברת אגד‪ ,‬החברה להגנת‬

‫הטבע‪ ,‬נהג האוטובוס מנתניה אריה הלר‪ .‬נציגי המשפחות השכולות ‪ -‬אילנה לוין‪ ,‬רחל הלביץ‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1987‬התקיימו טקסים לציון אירוע תקיפת האוטובוסים ב‪ 30-‬בנובמבר בכל שנה‪.‬‬

‫מיקום הטקסים השתנה משנה לשנה‪ .‬נערכו טקסים בנתניה ובחדרה‪ ,‬בפתח תקווה ובנחלים‪ .‬בשנת ‪ 1989‬נערך הטקס‬
‫במושב נחלים‪ .‬נהג האוטובוס מנתניה לירושלים בתש"ח‪ ,‬אריה הלר‪ ,‬השתתף בהסעת תלמידים מישיבת נחלים‪ ,‬מנתניה‬
‫וחדרה‪ ,‬כ‪ 40-‬תלמידים מכל עיר‪ .‬הנסיעה הייתה סמלית להנצחת האירוע‪ .‬התלמידים הוסעו בנסיעה המיוחדת מצומת‬
‫סירקין למקום האירוע ‪ -‬הכניסה הצפונית לנחלים‪ .‬חברי קואופרטיב אגד מצאו אוטובוס מדגם זהה שהיה ביום התקיפה‬

‫ושיפצו אותו במיוחד לאירוע ההנצחה‪.‬‬

‫הצעות לאתר הנצחה‬
‫חברי העמותה פעלו באופן נמרץ להקמת אתר הנצחה‪ .‬בתאריך‬
‫‪ 10.7.1988‬פורסמה מודעה בעיתון מעריב‪ ,‬בה התבקשו הצעות של‬

‫מתכננים לתכנון אתר ההנצחה‪.‬‬

‫ביום שני‪ ,‬י"ג אב תשמ"ט‪ ,14.8.1989 ,‬קיימה העמותה בנתניה דיון בנושא‬
‫האתר‪ .‬למודעה נענה האדריכל נחמיאס ששלח את הצעתו בדואר‬
‫בליווי הסברים‪ .‬בישיבה קודמת‪ ,‬בתאריך ‪ ,4.1.1989‬הוחלט לבקש‬
‫הצעות מאדריכלי עיריית נתניה וחדרה‪ .‬חברי העמותה היו מעוניינים‬

‫בהצעות נוספות על מנת לבחור את ההצעה הטובה ביותר‪.‬‬

‫פנייה למתכננים‪1988 ,‬‬ ‫בפני חברי העמותה הונחו שלוש הצעות‪:‬‬
‫הצעה ראשונה‪ :‬האדריכל נחמיאס הציע לבנות גלגל אבן גדול על גבי‬
‫תלולית עפר‪ ,‬ממנו ירדו מדרגות או שביל מפותל שעליו רשומים שמות‬
‫הנופלים‪ .‬הוא לא הופיע בפני חברי העמותה‪ ,‬אך הצעתו נשלחה בליווי‬

‫הסברים מדויקים‪.‬‬

‫הצעה שנייה‪ :‬ריטה אברבוך‪ ,‬אדריכלית עיריית נתניה‪ ,‬הציגה את הצעתה‪ .‬בתכנון היו שני קירות בזווית‪ ,‬שייצרו יחד חדר‬
‫בגודל ‪ 7X7‬מ' שקוע כמטר אחד באדמה‪ .‬לעוברים והשבים ייראה כי האנדרטה בולטת כמטר וחצי מעל פני האדמה עם‬
‫מדרגות לעליה לגג שטוח‪ ,‬מעין במה לטקסים‪ .‬מעליה הוצע לבנות שני לוחות בטון יצוק שמדגיש את האירוע‪ .‬את שמות‬
‫החללים ניתן יהיה לרשום על הקירות בחלק התחתון‪ .‬ריטה אברבוך הדגישה כי במידה ויחסר תקציב‪ ,‬ניתן יהיה להקים את‬

‫האתר בשלושה שלבים‪.‬‬

‫הצעה שלישית‪ :‬המהנדס אהרון עמילני מטעם עיריית חדרה הציע כי ייבנה קיר בטון אפור מבניה מחוספסת‪ ,‬שיתנשא‬
‫לגובה ‪ 1.20-2‬מטר‪ ,‬באורך ‪ 6‬מטר‪ .‬הקיר יסמל את העלייה ועיקולי הדרך לירושלים‪ .‬על הקיר‪ ,‬מהמרכז לכיוון צד שמאל‪,‬‬
‫יודבקו שני לוחות בטון מלבנים המסמלים את האוטובוסים‪ .‬שני לוחות הבטון יהיו מנוקבים בחורים להזכיר את פגיעת‬

‫הכדורים שנורו מהמארב לעבר האוטובוסים‪.‬‬
‫בחלקו הימני של הקיר תרשם המילה 'לזכר' ועל טבלה יירשמו שמות החללים‪ ,‬סיפור האירוע וציון העובדה כי במקום הזה‬

‫‪ 12‬גיליון ‪ | 40‬תשע"ו ‪2016‬‬