הקלטת האירוע:
נכדיו של ארזי, אורלי ומיכאל בך, הם הרוח החיה זה שנים בשימור והנחלה של תרומתו של ארזי בתקופת המדינה בדרך.
מנכ"לית מורשת ההגנה, שרית עמרם כץ, הפיקה והנחתה את האירוע בהצלחה רבה.
תא"ל מיל' ד"ר אפרים לפיד, יו"ר ארגון מורשת ההגנה בירך בדבריו את הקהל וחיבר למועד של כט' בנובמבר ולמקום בית אליהו גולומב.
פרופ' איציק גרינברג תאר את מרכיבי מחירה (ההוצאות וההכנסות) של מלחמת העצמאות והפתיע אותנו בנתון מעורר הערכה עד כמה נשאו תושבי הישוב העברי דלי האמצעים את הנטל הכספי של המלחמה. תא"ל מיל' ד"ר ניר מאור, תאר את פרשת לה ספציה, גולת כותרת במאבק ההעפלה, שהוביל בתחכום ובגבורה יהודה ארזי באביב 1946 בעת שהבריטים ניסו למנוע את הפלגתן של אוניות המעפילים דב הוז ואליהו גולומב מאיטליה לארץ ישראל.
את חיבור העבר להווה ביטא בדבריו אבי משיח, סגן ראש מינהל רכש יבשה במשרד הביטחון, ששיתף בנתונים על ההיקף, המורכבות והאתגרים של אספקת כל הדרוש לצה"ל בלחימה העוצמתית של "חרבות ברזל".
איש הזמר היצירתי עופר גביש הלהיב את הקהל בשלושת השירים המכוננים לאירוע זה : זמר הפלוגות; המנון המעפילים "להרים את הרוח" (מלים יהודה ארזי) ו"רותי" ("לי כל גל נושא מזכרת" של חיים חפר), השיר האהוב על יהודה ארזי המתחבר לבתו, רותי בך, אלמנתו של גבריאל בך, מרכז התביעה במשפט אייכמן.
ד"ר ניר מן, ההיסטוריון המוכשר של תולדות ההגנה, היטיב במיוחד לסכם את אישיותו ותרומתו של ארזי בין היתר במלים אלה :
בתולדות ארגון ההגנה נחקקה בולטוּתו של יהודה ארזי בתחומי הרכש וההעפלה, שמהן מזדקרות פרשיות הנשק מפולין, לה-ספציה ונושאת המטוסים הקנדית אָטוּ (ATTU). תקצר היריעה מלגולל את מלוא עשייתו מפני שכל פרק וּפרק בְּפוֹעלו הביטחוני הוא בלתי נתפס בחריגותו. בגלריית הדמויות בַּפיקוד העליון פילס ארזי את דרכו כאאוטסיידר מוכשר בטירוף, בוטח וּבוטה, זאב בודד ללא קְליקות וללא נאמנות שבטית. בחקירת רצח ארלוזורוב הוא דָבַק בַּאמת המקצועית שלו כִּקצין משטרה ושילם בהכרה מלאה את מחיר נידויו.
בעיצומם של מאורעות הדמים בימי המרד הערבי התנפצו פעם אחר פעם ניסיונות ראשי ההגנה לרכוש נשק משומש מסוחרים מפוקפקים באירופה. פריצת הדרך ביצירת ערוץ רכש ממוּסד של נשק חדיש הושגה הודות לטביעת עינו הפנומֵנלית של ארזי בזיהוי הזוג ויסטומבסקי, יצירתיוּתו המקורית וכישרון הביצוע הנדיר שלו. מעלות תרוּמיות של איש אחד, לבדו, שהורחק קודם לכן מהשירות בפיצוץ רועם; ובזכות אליהו גולומב שבגדוּלת מנהיגותו הבין שאסור להגנה לוותר על ארזי. הייתה זו הפעם הראשונה שהיישוב רָכַש נשק מחתרתי ממקור מדינתי רשמי.
הכרזת שביתת הרעב של מעפילי לה-ספציה הייתה הברקה וירטואוזית. גאונית; לא פחות. באינטואיציה ספונטנית קלע ארזי אל המטרה העליונה של תנועת המרי העברי מבלי לירות אף לא כדור אחד. בעימות הנוקב באשר לאסטרטגיית המאבק – בין עלייה ג' החמושה של בן-גוריון לבין הרכיבה על גב הנמר של סנה, גלילי ויצחק שדה – התעלה ארזי למיצוי מפעים של הנסיבות וזִעזע את אמות הסיפים בדעת הקהל העולמית.
נדמה שלשיאו הדִמיוני הגיע ארזי מחדרו ב'הוטל פורטין' הניו-יורקי, כשבחסות הבוסים מהמאפיה הוא טווה רשת רכש קונטיננטלית חובקת אוקיינוסים. בַּשעה המכרעת לגורל האומה הוא לא נרתע לפרוץ גבולות ולהרקיע בִּמעוף תעוּזָתו.
ארזי היה יַזָם בנשמתו. מנהיג ממגנט שניחן בכּריזמה סוחפת, ודנדי שרמנטי המקפיד בהופעתו המחויטת. בְּחריפות תושייתו הוא הפליא לזהות מצבים מעבר לאופק ובה בעת היה הרפתקן ונון-קונפורמיסט מושבע. דעתן, סמכותן שַלטָני וחסר סבלנות כרוני כלפי מי שלא הדביקו את קצב דָהֲרָתו. מבנה אישיותו ודרכו הצנטרליסטית עמדו בסתירה גמורה לעבודת הצוות שביסוד תבונת הפיקוד העליון רווי ההתפשרויות. הקונפליקט המוּבנֶה הצית התנגשויות חזיתיות, כפי שהיטיב אביגור לחוש ולתאר. (לאחר כל מסכת הפעילות הזו) מתעוררת שאלה ביוגרפית: מדוע הוסט דרכו של ארזי ממסלול השירות הקרבי, ומדוע לא הצליח להשתלב בחבורת הפיקוד העליון?
השראה מרגשת לסיום האירוע ניתן לחוש במילותיו של ארזי מתוך "להרים את הרוח": לֹא יַפְחִידוּנוּ צִיֵּי הָאוֹיֵב, אַף לֹא מִשְׁמְרוֹת הַחוֹפִים! כּוֹחֵנוּ הוּא כֹּחַ, הוּא כֹּחַ כַּבִּיר, אִם כָּכָה אֲנַחְנוּ רוֹצִים! בְּכוֹחַ רָצוֹן נַהֲרֹס כָּל מִכְשׁוֹל, כָּל פֶּגַע בַּדֶּרֶךְ לַדְּרוֹר, בְּרֹאשׁ מוּרָם נִפְרֹק אֶת הָעֹל וְלָנוּ יִזְרַח שׁוּב הָאוֹר.
תודה לפלג לוי על הצילומים והעברת השידור.
בתמונה הקבוצתית (משמאל): לפיד, הרי גולומב, אלי גולומב (מאחור), דליה גולומב (בתו של אליהו גולומב), יוסי סורביץ, אורלי ומיכאל בך, אייל ויינברגר (נכד של ארזי), שרית עמרם כץ.
