ארגון מורשת ההגנה
  • חללי ההגנה
    • ההגנה ברחבי הארץ

    ההגנה באתרים וביישובים ברחבי הארץ

    אביחיל
    הישוב אביחיל, השוכן 4 ק"מ צפונית לנתניה, נוסד ב-1932 ע"י חיילים משוחררים, ששרתו ב"גדודים העבריים" במלחמת העולם הראשונה. רבים מהם נשאו את ארגון שהגנה" על כתפיהם במשך שנות המנדט. בראשם היו אליהו גולומב ודב הוז, מייסדי ארגון ה"הגנה", ששרתו בגדוד הארצישראלי...
    מידע נוסף
    איילת השחר
    קיבוץ איילת השחר בגליל העליון, כ-6 ק"מ צפונית מראש-פינה על כביש טבריה-קריית שמונה, היווה במאורעות שנות העשרים והשלושים יעד לפגיעות ערבים ומרכז לפעילות ה"הגנה". בשנות הארבעים שימש בסיס להעפלה היבשתית דרך סוריה ולבנון. במלחמת העצמאות עמד בקרבות קשים נגד הסורים.
    מידע נוסף
    אילניה (סג'רה)
    המושבה השקטה אילניה (סג'רה), הנמצאת בין עפולה לצומת גולני, היתה בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות זירת קרבות מכריעים ועקובים מדם, עד כי היו שכינו אותה, אולי בשמץ הומור, "סטלינגרד של הגליל התחתון".
    מידע נוסף
    אילת
    אילת, העיר הדרומית ביותר בישראל, שימשה מאחז של המשטרה הבריטית. בהחלטת החלוקה נכללה, אמנם, בתחומי המדינה היהודית, אולם רק במארס 1949 נתפסה בידי חטיבות הנגב וגולני.
    מידע נוסף
    אלונים
    קיבוץ אלונים, ליד קריית טבעון, היה מראשיתו קיבוץ מגויס ל"הגנה". חברי הקיבוץ היו ברובם חברי הארגון. הם הראשונים בצפון "שיצאו מחוץ לגדר". רבים מחברי הקיבוץ התפרסמו בזכות פעילותם הבטחונית, גם אחרי קום המדינה.
    מידע נוסף
    אשדות יעקב
    קיבוץ אשדות-יעקב, בעמק הירדן, היה אחד הקיבוצים הראשונים שקלטו, כבר בתחילת 1943, מחלקת פלמ"ח. בעקבותיו הלכו עוד 18 קיבוצים ומושב אחד. כך החלה לפעול שיטת האימונים והעבודה במשקים, שאיפשרה את המשך קיומו של הפלמ"ח.
    מידע נוסף
    ביה"ס לבנות נווה צדק
    ביה"ס לבנות בנווה צדק, בת"א, פעל במקום בו שוכן היום מרכז האמנות ע"ש סוזן דלל. בשנים 1948-1942, שימש ביה"ס את ה"הגנה" כמקום לימוד (מק"ל) בנושאי נשק קל, טופוגרפיה, עזרה ראשונה, קשר, הגנה עצמית ועוד. במקום היה גם מחבוא (סליק) לנשק. בית הספר שימש כעמדת פיקוד של ה"הגנה" בימי מאורעות תרפ"ט (1929) ובתקופת המאורעות 36'-39'.
    מידע נוסף
    בית אליהו
    "בית אליהו", בשדרות רוטשילד בתל-אביב, הינו אחד הבתים הראשונים, שנבנו בתל-אביב הקטנה בשנותיה הראשונות. בבית, המשמש כיום מוסיאון לתולדות ה"הגנה", חי ופעל אליהו גולומב, ממייסדי ה"הגנה" ומנהיגו הבלתי מוכתר של הארגון עד יום מותו ב-11 ביוני 1945.
    מידע נוסף
    בית הספר הריאלי - חיפה
    בית הספר הריאלי העברי בחיפה, שנוסד ב-1914, השתלב מאז הקמת ארגון ה"הגנה" ועד מלחמת העצמאות בפעילות הבטחונית החשאית בחיפה. בבית הספר הונחו היסודות לחינוך הגופני המורחב - החג"ם, ששימש הכנה לגיוס התלמידים לגדודי הנוער של ה"הגנה".
    מידע נוסף
    בית הקק"ל - צומת בית דגן
    בית הקק"ל הוא כינויו של משלט ה"הגנה", שעמד על כביש ת"א-רמלה-ירושלים. במלחמת העצמאות קיבל הבית, השוכן כחצי קילומטר מערבה מצומת בית דגן, מישנה חשיבות משום שחלש על עורקי התחבורה הראשיים לירושלים ולמושבות הדרום ועל הכביש שבין רמלה ליפו.
    מידע נוסף
    בית קשת
    קיבוץ בית-קשת, השוכן בין כפר תבור לבין צומת גולני, נושא בתואר "ההיאחזות הראשונה של יוצאי הפלמ"ח". הוא עלה לקרקע באוקטובר 1944, לא הרחק מהר התבור, במסגרת תוכנית ההתיישבות הבטחונית של מוסדות הישוב.
    מידע נוסף
    בית-אשל
    בית-אשל, היה אחד משלושת המיצפים שעלו לקרקע בנגב ב-1943. לימים הפך קיבוץ של "השומר הצעיר" על גבולה המזרחי של באר-שבע הערבית. עם פרוץ מעשי האיבה, מצא עצמו הקיבוץ, ששמו בא לו מאשל אברהם המקראי, כנקודה בודדת, ללא עורף וללא גישה למרכז יהודי.
    מידע נוסף
    ביתן אהרון
    המושב הקטן ביתן אהרון, השוכן 5 ק"מ מצפון לנתניה על כביש החוף, היה בסוף שנות ה-30 וה-40, ישוב נחבא בתוך גבעות כורכר, שאירח קורסים חשובים של ארגון ה"הגנה".
    מידע נוסף
    בניין המוסדות הלאומיים
    בניין המוסדות הלאומיים בירושלים היה מקום מושבם של מוסדות היישוב העברי בארץ. משם התנהלה המדינה שבדרך. בבניין התקיימו, בחשאי, שני סליקים גדולים של נשק. בתחילת מארס 1948 התפוצצה במקום מכונית תופת, שגרמה להריגתם של 13 איש ולפציעתם של יותר מ-100.
    מידע נוסף
    בן-שמן
    תחילת ההתיישבות היהודית בבן-שמן היתה ב-1906, כשהוקם במקום בית החרושת "עתיד" להפקת שמן. ישראל בלקינד, איש ביל"ו, ייסד במקום באותה שנה בית ספר חקלאי, שנועד לחינוכם של יתומי הפרעות ברוסיה. בית הספר נסגר כעבור שנה. ב-1910 הוקמה במקום חווה חקלאית. ב-1922 הוקם בבן-שמן מושב עובדים, וכעבור חמש שנים נוסד כפר הנוער.
    מידע נוסף
    גבעת אולגה
    גבעת-אולגה, שליד חוף הים בחדרה, היתה בתקופת המנדט שכונה קטנה של העיר, שבה פעלה מצודה של משטרת החופים הבריטית. תפקידה היה למנוע מאוניות מעפילים להגיע לחוף. ב-1945 ו-1946 פוצצה המצודה על-ידי יחידת תקיפה של ה"הגנה", פעמיים. כן פוצצה המצודה בסידנא-עלי.
    מידע נוסף
    גבעתיים
    שכונותיה של העיר גבעתיים (בורוגב, גבעת רמב"ם, גבעת קוזלובסקי) שימשו מאז שנות ה-20 מרכז לפעילות חשאית של ה"הגנה", בעיקר בתחומי ייצור הנשק ואחסונו בסליקים. פעלו בה כמה מכונים של תעש, וכן שני סליקים גדולים.
    מידע נוסף
    גבת
    קיבוץ גבת, בעמק יזרעאל, ידוע בתולדות ה"הגנה" בעיקר בזכות קורס המפקדים הארצי, שנערך בו לראשונה במתכונת חדשה, באוקטובר 1934. בסוף שנות השלושים נערכו בקיבוץ גם קורסי המשך, כולם קורסים ראשוניים לפיקוד הבכיר. ולא פחות חשוב: בקיבוץ פעלה תחנת שידור תת-קרקעית של ה"הגנה".
    מידע נוסף
    ג'וערה
    ג'וערה, גבעה ברמות מנשה ליד קיבוץ עין-השופט, שימשה בסיס ראשי לכל סוגי הקורסים שקיימה ה"הגנה" מ-1938 - לרבות רוב קורסי הקצינים. אלה נערכו מדי שנה בין 1941 ל-1947. באפריל 1948 שימש המקום בסיס יציאה ליחידות הפלמ"ח, בדרכן להתקפות-נגד בעת הקרבות על משמר העמק.
    מידע נוסף
    גוש עציון
    שלוש פעמים ניסו יהודים ליישב את גוש עציון, השוכן בלב הר חברון, כ-20 ק"מ מדרום לירושלים. בשנת 1927 עלה על הקרקע ישוב דתי-חרדי בשם מגדל עדר. הוא התקיים עד מאורעות תרפ"ט (1929) אז נחרב. בפעם השנייה, ב-1932, נוסד היישוב כפר עציון, והוא חרב במאורעות 1936...
    מידע נוסף
    גימנסיה הרצליה
    במקום בו עומד היום מגדל שלום בתל-אביב, עמדה עד לפני 40 שנה גימנסיה "הרצליה", מוסד החינוך המרכזי ורב הזכויות של תל-אביב הקטנה, ששימש מרכז חשאי ראשון של ה"הגנה" בתל-אביב.
    מידע נוסף
    גשר
    קיבוץ גשר שוכן בעמק הירדן, כ-10 ק"מ מדרום לכנרת. הקיבוץ הוא מנקודות ההתיישבות הראשונות בעמק. במלחמת העצמאות נהרס המקום בהתקפה של כוחות עיראקיים, אולם חבריו לא נטשו אותו.
    מידע נוסף
    גשר הזיו - ליל הגשרים
    גשר הזיו על נחל כזיב שבגליל המערבי, כ-5 ק"מ מצפון לנהריה, ליד קיבוץ הנושא אותו שם, היה אחד מ-11 הגשרים שפוצצה ה"הגנה" ב"ליל הגשרים" ביוני 1946.
    מידע נוסף
    דן-דפנה
    הקיבוצים דן ודפנה, ממוקמים בפינה הצפון מזרחית של הגליל העליון. שני הקיבוצים נולדו וחיים, עד ימים אלה, בתאומים זהים. האב המייסד היה נשיא הקרן-הקיימת, מנחם אוסישקין, אשר בהחלטה מפתיעה ויתר על סכום כסף שנועד להקמת ישוב ליד ירושלים - כדי להקים שתי מצודות במפגש הגבולות של פלסטין, סוריה ולבנון. כך נולדו "מצודות אוסישקין"...
    מידע נוסף
    דרך בורמה
    "דרך בורמה" נפרצה ביוני 1948 מקיבוץ חולדה שבשפלה ועד שער-הגיא, כדי לעקוף את כביש תל-אביב-ירושלים, שנשלט בידי הערבים. במשך חצי שנה היא היתה דרך הגישה היחידה לירושלים, ועברו בה שיירות של לוחמים ואספקה אל העיר.
    מידע נוסף
    הבית האדום
    הבית האדום, ששכן ברחוב הירקון ליד חוף תל-אביב, שימש בתקופת ההעפלה כתחנת הורדה למעפילים. בשנים 1948-1947 שכנו בו מיפקדת ה"הגנה" והפיקוד העליון. כיום ניצב במקום מלון שרתון.
    מידע נוסף
    הדגניות
    הקיבוצים דגניה א' ודגניה ב' היו במלחמת העצמאות נקודות קדמיות בחזית מול הצבא הסורי שפלש לארץ. הקרבות הקשים שהתחוללו בהם, תוך גילויי גבורה של חברי הקיבוצים ולוחמי ה"הגנה", בלמו את התקדמות הסורים בגיזרה זו.
    מידע נוסף
    המיפקדה הארצית
    המיפקדה הארצית של ארגון ה"הגנה", פעלה במשך 28 שנות קיומה מתוך מבנים שונים בתל-אביב, בעיקר מבני ציבור סביב רחוב אלנבי. מיקום המטה היה ידוע רק לשותפי סוד, שנדרשו לקיים קשר ישיר עם אנשיו.
    מידע נוסף
    העיר העתיקה
    מראשית מלחמת העצמאות בירושלים, בדצמבר 1947, היה הרובע היהודי בעיר העתיקה במצור. התגוררו בו קצת יותר מ-2,000 יהודים, ביניהם זקנים רבים ותלמידי ישיבות חרדים, שלא היו מסוגלים ללחימה, או שתפסו את רעיון עצמאות ישראל כחילול הקודש.
    מידע נוסף
    הקסטל
    הקסטל היה כפר ערבי ממערב לירושלים, ששימש משלט חשוב במלחמת העצמאות, בשל מיקומו האסטרטגי בראש ההר מעל הכביש הראשי לירושלים. בקרבות הקשים שהתחוללו במקום, עבר הכפר כמה פעמים מיד ליד, עד שנכבש לבסוף בידי הפלמ"ח.
    מידע נוסף
    הר הצופים
    הר הצופים המשקיף על ירושלים ממזרח, משתלב בתולדות ה"הגנה" בזכות האוניברסיטה העברית שהוקמה בפסגתו באפריל 1925, המוסד, לא עודד את הסטודנטים והמרצים לפעילות שמעבר לעיסוקם האקדמי. אף על פי כן, סטודנטים ואנשי הסגל הצטרפו ל"הגנה" על בסיס אישי.
    מידע נוסף
    הרדאר - חיפה
    בלילה שבין ה-21-20 ביולי 47', ביצעו כוחות מהגדוד הראשון של הפלמ"ח שתי פשיטות על מתקני הרדאר הבריטיים בכרמל ופגעו בהם. זאת, בתגובה על לכידת האניה "יציאת אירופה תש"ז" (אקסודוס) וגירושה, על מעפיליה, לנמל המוצא בצרפת ומשם לגרמניה.
    מידע נוסף
    הרטוב
    הרטוב היה אחד היישובים המרכזיים בדרך מהשפלה לירושלים בתקופת מלחמת העצמאות. כבר מתחילת המלחמה היה נתון במצור, ושיירות שיצאו אליו היוו יעד להתקפות הערבים.
    מידע נוסף
    חבל ים המלח
    ארגון ההגנה פעל בכל רחבי הארץ ואחד מסניפיו היה באזור שומם ומרוחק בימים ההם – חבל ים המלח. הוא התבסס תחילה על העובדים במפעל האשלג הראשון בצפון ים המלח, ומאוחר יותר גם על המפעל השני, בסדום ועל קיבוץ בית הערבה.
    מידע נוסף
    חולדה
    קבוצת חולדה שוכנת בשפלה, כ-4 ק"מ מצפון-מערב לצומת נחשון. במאורעות 1929 ו-1939-1936 סבל הישוב מהתקפות ערביות. ב-1943 נערך במקום חיפוש גדול אחר נשק של ה"הגנה", ובמלחמת העצמאות שימש בסיס יציאה לשיירות אל ירושלים ולהתקפה על לטרון.
    מידע נוסף
    חולון (חוסמסה)
    בסיס האימונים המרכזי של ה"הגנה" בגוש דן - היה בחולון. הבסיס החשאי התפרס סביב מגדל המים של חוסמסה - אלפי חברי ה"הגנה" בכל הגוש עברו כאן, בחולות העמוקים והמבודדים, את שלבי ההיכרות הראשונים עם סוגי הנשק השונים שהיו אז ברשות הארגון.
    מידע נוסף
    חיפה
    חיפה היתה עיר מרכזית בפעילות ה"הגנה", עוד בשנות ה-20. מתוכה באו רבים ממפקדי ה"הגנה" - רבים מהם היו אחר כך מראשוני הקצינים הבכירים בצה"ל. העובדה ש-100 אלף, מתוך חצי מיליון היהודים בארץ-ישראל בשנות ה-40 הראשונות - התגוררו בחיפה, השפיעה גם היא על מרכזיות העיר.
    מידע נוסף
    חניתה
    קיבוץ חניתה בגליל העליון המערבי, הוקם בשנת 1938 במסגרת מבצע ההתיישבות הבטחונית. הקיבוץ עלה לקרקע כיישוב חומה ומגדל בעומק השטח הערבי ליד גבול לבנון. בסוף שנות ה-30 שימש כבסיס הדרכה של ה"הגנה". בשנות ה-40 היה בסיסה של החוליה היבשתית ב"הגנה". במלחמת העצמאות עמד הקיבוץ במצור, עד ששוחרר במבצע "בן עמי".
    מידע נוסף
    טבריה
    טבריה, השוכנת לחוף הכנרת, היא אחת מארבע הערים הקדושות ליהודים בארץ-ישראל, נוסף על ירושלים, חברון וצפת. במאורעות 1939-1936 סבלו היהודים בעיר מהתקפות של ערבים. במלחמת העצמאות היתה טבריה העיר המעורבת הראשונה שנכבשה ושוחררה על-ידי ה"הגנה", באפריל 1948.
    מידע נוסף
    טירת צבי
    טירת צבי היא קיבוץ דתי של הפועל המזרחי בעמק בית-שאן, כ-3 ק"מ מהעיר בית-שאן. הישוב הוקם ב-1937 בידי עולים חברי "הפועל המזרחי", במסגרת התיישבות "חומה ומגדל". הקיבוץ סבל מהתקפות ערביות במאורעות 1939-1936 ובמלחמת העצמאות התנהל במקום קרב כבד עם "צבא ההצלה" של קאוקג'י.
    מידע נוסף
    יבנאל
    המושבה הוותיקה יבנאל, תיזכר בתולדות ה"הגנה" וצה"ל בזכות העובדה, שהתקיים בה מה שראוי להיקרא: "קורס הקצינים הראשון של ה"הגנה". המחזור הראשון החל את אימוניו ביולי 1939 והשני - באוגוסט. המחזור השני לא סיים את הכשרתו, מכיוון ש-43 ממשתתפי הקורס נלכדו, על-ידי הבריטים...
    מידע נוסף
    יגור
    קיבוץ יגור, במפרץ חיפה, שימש בסיס מרכזי בפעילות ה"הגנה" ומיפקדה של הפלמ"ח בשנות ה-30 וה-40. נערכו בו קורסים רבים, והוא שימש מחסן נשק מרכזי ומקלט למעפילים.
    מידע נוסף
    יד-מרדכי
    קיבוץ יד-מרדכי, דרומית לאשקלון, הפך אתר קרבות במלחמת העצמאות, מכיוון שחלש על כביש החוף עזה-תל-אביב, לאחר התקפות כבדות של המיצרים ואבידות קשות, נאלצו מגיניו לפנותו. המקום שוחרר על-ידי צה"ל רק במבצע יואב, בנובמבר 1948.
    מידע נוסף
    יחיעם
    קיבוץ יחיעם, השוכן בבדידות מזרחית לנהריה, היה נתון בשלב הראשון של מלחמת העצמאות למצור ערבי, ושיירות של ה"הגנה" הותקפו בדרכן אליו. ההתקפה הקשה ביותר היתה ב-27 במארס 1948. מבין 89 אנשי השיירה נהרגו 47 בקרב, בהם המג"ד, בן-עמי פכטר. על הדרך לקיבוץ השתלטה חטיבת כרמלי רק ב-21 במאי, במבצע "בן-עמי".
    מידע נוסף
    יערות הכרמל
    "יערות הכרמל" הוא שם כולל לאיזור המכונה היום "שוויצריה הקטנה" והמשתרע מחיפה - מזרחה ודרומה, כמעט עד הכפר הערבי פרדיס. בשנים שבטרם מדינה, שימש האיזור היפהפה והמיוער - בו שכנו כ-13 כפרים ערביים - מקום לאימוני ה"הגנה".
    מידע נוסף
    כפר גלעדי
    כפר גלעדי הוא קיבוץ גדול באצבע הגליל, מצפון לקריית שמונה; אחד הקיבוצים הראשונים בארץ. שנים רבות היה מרכז לפעילותם של ארגוני "השומר" ו"הקיבוץ". שימש מוקד לרכישות נשק ולהחבאתו בסליקים. בשנות ה-30 וה-40 נערכו בו קורסים של ה"הגנה", והובאו אליו מעפילים שהגיעו בדרך היבשה מלבנון ומסוריה.
    מידע נוסף
    כפר ילדים
    כפר-ילדים, לרגלי הר הגלבוע, ייזכר בתולדות ארגון ה"הגנה" בעיקר בזכות שני תחומי פעילות יחודיים שהתקיימו בו בשנות ה-40: אימון נוטרים של משטרת הישובים העבריים בבית-ספר מיוחד שהוקם בכפר, וקיום בי"ס לדאיה, שמטרתו להכשיר צעירים יהודים כאנשי תעופה.
    מידע נוסף
    כפר סבא
    האיום הקיומי על ההתיישבות בארץ ישראל נקשר עם הביטחון באמצעות הגנת היישובים מפני התקפות כוחות בלתי סדירים של ערביי הארץ. בשל מיקומה הגיאוגרפיה וקרבתה לאזורי ההתיישבות הערביים נוכח התפרצות אפשרית, נאלצה המושבה כפר סבא להתכונן לאירועים ביטחוניים צפויים.
    מידע נוסף
    לביא (צומת גולני)
    לא הרחק מצומת גולני ההומה, ליד הקיבוץ הדתי לביא - שכן עד 1949 הכפר הערבי לוביה, קן פורעים ידוע, ששימש נקודת אחיזה מרכזית של האויב - מקומיים ותגבורות מלבנון - בגליל המרכזי התחתון.
    מידע נוסף
    לטרון
    לטרון שוכנת בצומת הדרכים שבין השפלה, עמק איילון והרי יהודה. בשנים שלפני הקמת המדינה שימשה כמחנה משטרה בריטי וכמחנה מעצר, שבו הוחזקו עצורים יהודים. במלחמת העצמאות התחוללו במקום קרבות קשים על פריצת הדרך לירושלים, ובסופם נותרה לטרון בידי הירדנים. היא שוחררה רק במלחמת ששת הימים.
    מידע נוסף
    מגרשי התערוכה
    בצפון תל אביב, במקום בו נפשך נחל הירקון לים, מצויים מספר אתרים סמוכים בהם פעלה ה"הגנה" במהלך שנות קיומה. האתרים הם: נמל תל אביב, מגרשי התערוכה (יריד המזרח) ומעגן הסירות בגדה הדרומית של הירקון.
    מידע נוסף
    מוסיאון ההעפלה - חיפה
    מוסיאון "אף על פי כן" בחיפה מנציח את מפעל ההעפלה - העלייה הבלתי לגאלית של יהודים לארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין השנים 1934 ו-1948. בתקופה זו הגיעו לארץ יותר מ-120 אלף מעפילים, רובם בדרך הים. היה זה אחד המפעלים החשובים ביותר בתולדות עם ישראל והציונות.
    מידע נוסף
    מזרע
    שנתיים חיפשו הבריטים את מיפקדת הפלמ"ח, עד שהצליחו לאתר אותה בשבת השחורה (29.6.46). במטע מרוחק בקיבוץ מזרע, אחד הקיבוצים הוותיקים בעמק יזרעאל. לאכזבתם, הצריף נמצא כמעט ריק.
    מידע נוסף
    מחנה ביל"ו
    מחנה ביל"ו, הסמוך לכפר ביל"ו, דרומית לרחובות, שימש במלחמת העצמאות בסיס מרכזי לאירגון השיירות לירושלים הנצורה. הוקמו בו מחסני מזון ונשק גדולים וכן בית חולים צבאי מס' 8, שקלט את פצועי הקרבות בחזית הדרום.
    מידע נוסף
    מטה הש"י
    המטה החשאי של הש"י - שירות הידיעות (מודיעין) של ה"הגנה" - שכן בדירה בבניין אפור ברחוב בן יהודה 190 בתל אביב. הש"י המאוחד הוקם על ידי ישראל עמיר-זבלודובסקי בשנת 1942. עד אז פעלו במסגרת הש"י גופים אוטונומיים בחלקים שונים בארץ. הם אספו מידע על ערבים, על בריטים ומעט על יהודים משתפי פעולה עם הבריטים.
    מידע נוסף
    מכון א' (תעש)
    מכון א' היה אחד המכונים הראשונים והמרכזיים של ה"הגנה" לייצור נשק. הוא פעל בשפת הים בת"א, בתוך בית חרושת לעיבוד עורות של האחים לבקוביץ'. היום עומדת במקום בריכת גורדון על מתקניה.
    מידע נוסף
    מכון איילון
    בשלהי 1945 החליטה מיפקדת ה"הגנה" לצייד את חברי הפלמ"ח בנשק אישי אחיד. מאחר שאי-אפשר היה להשיג נשק, הדרך היחידה היתה לייצרו באופן עצמאי במפעל הנשק 'תעש', שאותו ניהל יוסף אבידר.
    מידע נוסף
    מכון זיו (וייצמן)
    מכון זיו ברחובות, לימים מכון וייצמן, נוסד ב-1934. המוסד סייע רבות ל"הגנה" ולתעש בתכנון ובייצור חומרי נפץ. ב-1947 היו מדעני המכון בין מקימי מחלקת המדע של ה"הגנה", ואחר-כך מראשי חיל המדע (חמ"ד).
    מידע נוסף
    מלכיה
    גיזרת הקיבוץ מלכיה, בגבול הצפון, שימשה במשך דורות, כניסה מרכזית מלבנון לגליל. זו הסיבה שהמטה הכללי של צה"ל החליט לתפוש את האיזור ממש ערב ההכרזה על הקמת המדינה, באמצע מאי 48', ולמנוע פלישה לבנונית ארצה.
    מידע נוסף
    מנזר סן סימון
    מנזר סן-סימון, השייך לעדה היוונית-אורתודוכסית, ניצב על גבעה בחלק המערבי של שכונת קטמון בירושלים, וחולש על שכונות רחביה וקריית שמואל. באפריל 1948 ישב בו כוח ערבי חזק של כ-300 לוחמים, חמושים ברובים, במקלעים ובמרגמות ומצוידים בתחמושת רבה. הם הובאו מסוריה, עיראק, משכם ומחברון, ובראשם עמד אבו דאיה, קרוב משפחה של מפקד הכוחות הערביים באיזור ירושלים, עבד אל-קאדר אל-חוסייני.
    מידע נוסף
    מצודת יואב
    מצודת יואב, היא משטרת עיראק-סואידן, היא "המפלצת על הגבעה" - משמשת היום מוסיאון ואתר הנצחה של חטיבת "גבעתי". על אף שנכבשה, בסופו של דבר, בנובמבר 1948 על-ידי חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה, משמשת מצודת יואב המצולקת, סמל לנחישות, להקרבה ולתעוזה של חטיבת "גבעתי", במלחמת העצמאות, הטיבה שתקפה את המשטרה שש פעמים ואיבדה בה לוחמים רבים.
    מידע נוסף
    מצודת ישע
    מצודת ישע היא מבנה משטרה בגליל העליון, סמוך לגבול לבנון. במלחמת העצמאות היתה המשטרה אתר קרבות בגלל מיקומה האסטרטגי, החולש על דרכי הגישה לאצבע הגליל.
    מידע נוסף
    מקווה ישראל
    מקווה ישראל הוא בית-ספר חקלאי דרומית-מזרחית לתל-אביב, בצד הכביש בין צומת חולון לצומת השבעה. הוא נחשב כבית-הספר החקלאי הראשון בארץ, ולמעשה היישוב החקלאי הראשון. מקווה ישראל מילא תפקיד חשוב בקידום החקלאות היהודית, ההתיישבות, העלייה והחינוך, וכן שימש בסיס הדרכה ומרכז אימונים חשוב ביותר של ה"הגנה".
    מידע נוסף
    משמר הירדן
    בקיץ 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, נעשה נסיון משותף של הצבא הסורי ו"צבא ההצלה" של קאוקג'י לנתק את אצבע הגליל ממדינת ישראל. שני המאמצים העיקריים היו בגזרת סג'רה (שם תקפו כוחות קאוקג'י יחד עם אנשי כנופיות הגליל התחתון) ובמושבה משמר-הירדן, שם תקף הצבא הסורי שחצה את הנהר.
    מידע נוסף
    משמר העמק
    קיבוץ משמר העמק, שבעמק יזרעאל, שימש בשנות ה-40 - בסיס אימונים מרכזי של הפלמ"ח. במלחמת העצמאות הפך אתר קרבות, שבו הובס "צבא ההצלה" על-ידי כוחות פלמ"ח, כרמלי ואלכסנדרוני. הקרב היה אחד מקרבות המפתח בשלב הראשון של המלחמה.
    מידע נוסף
    משמרות
    קיבוץ משמרות, השוכן צפונית לפרדס חנה, שימש בשנים שלפני קום המדינה בסיס לפלוגות השדה (פו"ש) ולמחלקות פלמ"ח. כן היה מקום מעבר למעפילים. במשמרות התקיים, במשך מספר שנים, מפעל חשאי לייצור נשק עבור ה"הגנה".
    מידע נוסף
    נגבה
    קיבוץ נגבה, מיישובי "חומה ומגדל", שימש במלחמת העצמאות נקודה אסטרטגית חשובה בקרבות על הנגב. המצרים ניסו לכבוש אותו מספר פעמים אך נכשלו, נוכח עמידת הגבורה של מגיניו.
    מידע נוסף
    ניצנים
    ניצנים היא קבוצה במישור החוף, כ-7 ק"מ צפונית-מזרחית לאשקלון. בשנים 1947-1946 שימש חוף ניצנים להורדת מעפילים שהגיעו בספינות מאירופה. במלחמת העצמאות היו במקום קרבות קשים, שבסיומם נכבשה ניצנים בידי הצבא המצרי. רבים ממגיניה נהרגו ואחרים נלקחו בשבי. כעבור כמה חודשים נכבשה מחדש בידי צה"ל.
    מידע נוסף
    ניר עם
    בינואר 48', על פי דרישה של מיפקדת הפלמ"ח בנגב, הורה ראש אגף המבצעים, יגאל ידין להקים בקיבוץ ניר-עם את "בסיס התעופה בשביל הנגב".
    מידע נוסף
    נירים
    נירים הוא קיבוץ של השומר הצעיר בנגב הצפוני, אחד מ-11 הנקודות בנגב. במלחמת העצמאות הותקף ונהרס בידי הצבא המצרי, אך חבריו לא נטשו אותו.
    מידע נוסף
    נמל חיפה
    נמל חיפה החל לפעול בשנות העשרים, אך הפך שער כניסה ראשי לארץ-ישראל רק בשנים 33'-34'. עובדיו היהודים לא הסתפקו בכיבוש העבודה בו. רבים מהם התנדבו לפעול בתחומי העליה, ההעפלה, הרכש והמאבק בשלטון הבריטי.
    מידע נוסף
    נען
    קיבוץ נען, לא הרחק מרחובות, הוא אחד הקיבוצים היותר מעורבים בפעילות ה"הגנה". חלק ניכר מן הפעילות הענפה בו היתה חסויה, גם מפני חברי הקיבוץ עצמם. מדובר בעיקר במכון מחתרתי מרכזי ליציקת גופי רימונים ופצצות שפעל בקיבוץ במסגרת התעש של ה"הגנה" (1948-1936) ובסליקים גדולים של נשק בלתי חוקי.
    מידע נוסף
    סאסא (סעסע)
    כפר ערבי בגליל העליון, ששימש בסיס לכנופיות ערביות ויעד לשתי פשיטות של יחידות ה"הגנה". הפשיטה על הכפר במלחמת העצמאות - שהיתה הפעולה בעלת הטווח הארוך ביותר עד אז - ציינה שלב חשוב בהתפתחות כוח ההרתעה של ה"הגנה". כיום עומד במקום קיבוץ סאסא של השומר-הצעיר.
    מידע נוסף
    סדום וים המלח
    איזור סדום וים-המלח שימש, בגלל בידודו, מקום אימונים ל"הגנה" וכן אתר לבחינת נשק מתוצרת התע"ש. במפעלי חברת האשלג גם ייצרו רימונים ובישובים, שקמו סביב, נחפרו סליקים גדולים.
    מידע נוסף
    סעד
    הקיבוץ הדתי סעד, הוקם בגל השלישי של מבצע ההתיישבות הבטחונית-מדינית בנגב, ערב מלחמת העצמאות. במלחמה עצמה, הצליחו החברים, בסיוע תגבורת, לעצור את הצבא המיצרי, שכבר כבש את הישוב השכן בארות-יצחק. בכך תרמו חברי סעד לעצירת התנועה הנמרצת של המצרים לכיוון תל-אביב, תנועה שנראיתה בעיני המטכ"ל בקהיר, בעליל, כמשימה בת ביצוע.
    מידע נוסף
    עין גב
    קיבוץ עין-גב, הוא ראשון הישובים הישראלים ממזרח לכנרת. הוא הוקם כישוב "חומה ומגדל" ביולי 1937, כתגובה מקדימה לדו"ח ועדת פיל לחלוקת א"י, שהותיר את כל מזרח הכנרת מחוץ למדינה היהודית.
    מידע נוסף
    עין חרוד
    קיבוץ עין-חרוד, מראשוני הישובים בעמק יזרעאל (1921), היה מראשיתו מרכז בעשיה הבטחונית של ה"הגנה". בשנות ה-20' - 30', היה מעורב בבניית מערכי הגנה וברכישת נשק. ב-1938, אירח את מיפקדת "פלגות הלילה", SNS, של וינגייט, הקצין הבריטי ידיד הישוב.
    מידע נוסף
    עכו
    העיר עכו, השוכנת צפונית לחיפה, קשורה קשר הדוק לפעילות המחתרות. בכלא עכו הוחזקו בתקופת המנדט אסירי ה"הגנה", האצ"ל והלח"י. ב-1947 ביצע אצ"ל פריצה נועזת לכלא, שבה שוחרר חלק מהאסירים. בשנות פעילותו של הכלא הועלו בו לגרדום תשעה אסירים יהודים.
    מידע נוסף
    עתלית
    כ-14 ק"מ דרומית לחיפה, היה בתקופת המנדט מחנה צבא בריטי ששימש מ-1938 מחנה מעצר למעפילים וללוחמי המחתרות. במשך 10 שנים הוחזקו בו עשרות אלפי מעפילים. שמו של המקום, עתלית, נקשר בסיפורי העפלה רבים ובמבצעי בריחה.
    מידע נוסף
    צפת וביריה
    צפת, שבגליל העליון, היא אחת הערים היהודיות העתיקות בארץ-ישראל ושימשה מאות שנים מרכז דתי. בעקבות הטבח במאורעות תרפ"ט, הידלדל היישוב היהודי בעיר. במלחמת העצמאות התחוללו בה קרבות קשים עד לכיבושה, ב-10 במאי 1948.
    מידע נוסף
    קבוצת כנרת
    קבוצת כנרת, שוכנת לחופה הדרום-מערבי של ימת כנרת, בין המושבה כנרת לבין קיבוץ דגניה. הקבוצה נחשבת כמקום לידתו של ארגון ה"הגנה", ביוני 1920, אף על פי שהארגון הוקם פורמאלית רק חצי שנה מאוחר יותר, בדצמבר 1920, בחיפה, כאשר הוחלט לקיימו במסגרת ההסתדרות.
    מידע נוסף
    קריית מאיר
    מה שקרוי היום בקו"ם (בסיס קליטה ומיון) נקרא ב-1948 "קלט" והיה כינוי למרכזי קליטה למגויסים חדשים ל"הגנה". ה"קלט" המרכזי התמקם בקריית-מאיר, שכונה בצפון ת"א, שלידה היה מחנה צבאי בריטי. היום עומדים במקום פרויקט גולדה, משכן האמנויות, מוזיאון ת"א, ספריית אריאלה ובית המשפט המחוזי.
    מידע נוסף
    קריית-ענבים
    קריית-ענבים היא קבוצה בהרי ירושלים, השוכנת כ-10 ק"מ ממערב לעיר, ליד הכפר אבו-גוש. בשנות השלושים והארבעים שימשה בסיס הדרכה של ה"הגנה". כמו-כן שמשה מוקד לפעילות "הנודדת", יחידה שהוקמה בשנות המאורעות (1939-1936) ע"י יצחק שדה ואליהו בן-חור והיתה הראשונה לצאת אל מחוץ ל"גדר" של הישובים, לפעולות התקפיות...
    מידע נוסף
    רביבים
    "ארץ לא נודעת" - כך כונה הנגב עד אמצע שנות ה-40. שלושת המיצפים - גבולות, רביבים ובית-אשל - שהוקמו בו בחורף 1943, נועדו להיות בסיסים לחקר האיזור ולהתערות בו. זו היתה החלטת המוסדות המיישבים, בתיאום עם ה"הגנה", ששנה קודם לכן פרסמה את תוכנית רוכל-לב לעיבוי ולחיזוק גבולות ההתיישבות היהודית הביטחונית בא"י.
    מידע נוסף
    רוחמה
    רוחמה היתה הישוב היהודי הראשון בנגב (1911). אך היא נעזבה שלוש פעמים והוקמה ברביעית רק ב-1944 כקיבוץ של השומר הצעיר. בכל שנותיה חיה רוחמה המבודדת על האקדח והרובה. בתחילה - אקדח של ארגון "השומר", אחר כך רובים של ארגון ה"הגנה" ובמלחמת העצמאות, סביב הרובה של צה"ל.
    מידע נוסף
    רמת הכובש
    קיבוץ רמת-הכובש, השוכן צפונית מזרחית לכפר-סבא, התפרסם בתולדות ה"הגנה", בעיקר בגלל חיפוש נשק ברוטאלי ביותר שנערך בו, ושעלה בקשיחותו על כל חיפוש שבוצע עד אז על-ידי הבריטים בישוב היהודי.
    מידע נוסף
    רמת יוחנן
    קיבוץ רמת יוחנן שבעמק זבולון (מזרחית לחיפה) שימש בשנות ה-30 וה-40 אחד מבסיסי ההדרכה של ה"הגנה". במלחמת העצמאות הפך הקיבוץ איזור קרבות בין חטיבת כרמלי לבין הגדוד הדרוזי בצבא ההצלה של קאוקג'י שפלש לא"י מלבנון.
    מידע נוסף
    רמת-רחל
    קיבוץ רמת-רחל, בדרומה של ירושלים, סבל מהתקפות ערבים במאורעות 1929 ו-1939-1936. בתקופת מלתמת העצמאות היה משלט חשוב ביותר באיזור, שצפה על כביש בית-לחם-ירושלים. התחוללו בו קרבות קשים עם כוחות ירדניים ומצריים.
    מידע נוסף
    שדה דב
    שדה דב, בצפון תל-אביב, שימש שדה תעופה מרכזי של ה"הגנה" בתחילת מלחמת העצמאות. במאי 1948 הופצץ השדה על ידי המצרים, והמטוסים שהיו בו ולא נפגעו, הועברו לשדות תעופה אחרים. סיפורו של השדה קשור בסיפורו של שירות האוויר, שהיה הבסיס לחיל האוויר הישראלי.
    מידע נוסף
    שדות ים - קיסריה
    בקיסריה פעלה מיפקדת הפלוגה הימית של הפלמ"ח (הפלי"ם) מתוכה צמח חיל-הים הישראלי. בסיסים נוספים של הפלי"ם היו בקיבוצים נווה-ים, מעברות וגבעת-השלושה.
    מידע נוסף
    שייח' אבריק
    שייח' אבריק היא גבעה בעמק יזרעאל, מדרום לקריית טבעון וליד בית שערים. המקום נקשר בשמו של המתיישב הראשון בו, אלכסנדר זייד, מראשי ארגון "השומר" ומראשוני החלוצים בארץ-ישראל.
    מידע נוסף
    שער ציון
    שישה שערים לירושלים העתיקה. שניים מהם, שער-ציון ושער-האריות, נפרצו בתקופה המודרנית כדי לאפשר לכוח צבאי ישראלי להיכנס לעיר. האחד נפרץ במלחמת העצמאות והשני - במלחמת ששת הימים.
    מידע נוסף
    שער-הגיא
    באב אל ואד (שער-הגיא) הוא מעבר הררי צר, שבתוכו עובר הכביש הראשי מהשפלה לירושלים. המעבר נמצא כ-20 ק"מ מערבית לירושלים. במלחמת העצמאות היה שער הגיא נקודת מפתח בדרכן של שיירות האספקה לירושלים, התנהלו בו קרבות קשים של חטיבות הראל וגבעתי במטרה לפרוץ את המצור על ירושלים.
    מידע נוסף
    שפיה
    כפר הנוער מאיר שפיה, היה בראשית המאה מקום מפגש מקרי של מספר בחורים מהעליה השניה, שבאו מרוסיה וייסדו אחר-כך את "השומר", הארגון הבטחוני הראשון של יהודי ארץ-ישראל. אל מול רוח היאוש והסלידה מהציונות, שהפגינו איכרי זכרון-יעקב הסמוכה - נבטה בשפיה ב-1905 הבשורה הצעירה והרעננה של החלוציות העובדת והלוחמת...
    מידע נוסף
    שפיים
    בתום מלחמת העולם השניה, כאשר התברר היקף האסון הגדול שפקד את העם היהודי, החל המאבק להבאת שרידי השואה ארצה. אניות המעפילים, שיצאו מנמלי אירופה באמצעות המוסד לעליה ב', ניסו לחמוק מהצי הבריטי ולהגיע לחוף בטוח בא"י.
    מידע נוסף
    שרונה - הקריה
    שרונה היתה מושבה גרמנית, שהוקמה במאה ה-19 מצפון ליפו. (כיום, שוכנת בלב תל-אביב - הקריה). לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה שרונה בסיס משטרה בריטי, שהיווה יעד לפעולות של המחתרות. לאחר קום המדינה הפכה הקריה מרכז למשרדי הממשלה ומשכן המטה הכללי של צה"ל (מחנה רבין).
    מידע נוסף
    תחנת רידינג
    תחנת הכח רידינג, בגדה הצפונית של ה"הגנה" בת"א קיימה משנותיה הראשונות קשר הדוק עם ה"הגנה", הן בתחום יצור נשק, הן בתחום החסנתו החשאית והן בתחום הסוואת מפקדות ופעילים.
    מידע נוסף
    תל חי
    ישוב בגליל העליון, כ-2 קילומטרים צפונית לקריית שמונה, שבו הותקפו ב-1920 אנשי "השומר", ושישה מהם נהרגו - בראשם יוסף טרומפלדור. כיום הוא אתר זיכרון. יום נפילת תל-חי נקבע כיום ה"הגנה".
    מידע נוסף
    תל חנן (בלד א-שייח')
    תל-חנן, שכונה בישוב נשר בעמק זבולון, היתה לפני כיבושה במלחמת העצמאות כפר ערבי עוין במיוחד ושמו בלד א-שייח'. בתקופת המאורעות, ביוני 1939, נערכה בכפר פעולת התגמול הראשון של היחידה לפעולות מיוחדות (פו"ם) של ה"הגנה".
    מידע נוסף
    תל-נוף
    בחודש מארס 1948, נרכש בסיס האוויר הבריטי עקיר (עקרון) על-ידי מוסדות הישוב היהודי בסכום של 75 אלף לירות שטרלינג. לימים, הפך שדה עקיר לתל-נוף, אחד הבסיסים המרכזיים של חיל-האוויר הישראלי. במלחמת השחרור, יצאו מבסיס עקרון המבצעים הגדולים של חיל-האוויר הצעיר, בעיקר נגד הפולש המצרי.
    מידע נוסף
    תל-עמל
    תל-עמל (ניר דוד) היה הישוב היהודי הראשון, שעלה לקרקע בשיטת התיישבות מקורית ונועזת, שזכתה לכינוי "חומה ומגדל". העליה, ב-10 בדצמבר 1936, הפתיעה לחלוטין את ערביי א"י בראשית המאורעות. היא הפכה סמל להתיישבות הבטחונית הישראלית והביאה בעקבותיה 50 ישובים נוספים שעלו באותה שיטה.
    מידע נוסף