Page 342 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 342

‫‪ 342‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫ארגון ההגנה שהוקם בימי העלייה השנייה )‪ ,(1909‬לידי מפלגה זאת‪ .‬מבחינת‬
‫'השומר'‪ ,‬החלטה זאת הייתה גורלית כי מקור הסמכות הקודם שלו היה פנימי‬
‫בקרב חבריו – במידה רבה כפי שהיה כעבור שנים אצל ארגוני המחתרת הפורשים‬
‫)האצ"ל והלח"י(‪ .‬המחבר כותב ש'השומר' היה מזוהה עם מפלגת הפועלים 'פועלי‬
‫ציון'‪ ,‬אבל חבריו סירבו לקבל את מרותה של מפלגה זאת )עמ' ‪ .(65‬יש לציין כי‬
‫הפן הזה בארגון 'השומר' היה בולט ביותר‪ .‬מייסדיו "אימצו תפיסה של 'אתה‬
‫בחרתנו'‪ ,‬לפיו המהפכה יכולה להתבצע רק על ידי מהפכנים מקצועיים בתנאי‬
‫מחתרת‪ [...] .‬תפיסה זו סייעה להתפתחות יחס של ביטול בקרב חברי הארגון‬
‫לסביבתם הקרובה"‪ .‬מדובר ֵאפוא ביחס מתנשא‪ ,‬יהיר ומזלזל שהביא לכך שחברי‬
‫'השומר' תבעו בתוקף זכויות יתר )עמ' ‪ .(67‬מטרת ועידת אחדות העבודה הייתה‬
‫לחסל את 'השומר' שהיה "קבוצה חברתית מגובשת שאיימה על הדומיננטיות של‬
‫'אחדות העבודה' בתוך מחנה הפועלים" )עמ' ‪ .(81‬ואכן בחלוף שנה אחת‪ ,‬באביב‬

                                               ‫‪ ,1920‬ארגון 'השומר' התפרק‪.‬‬
‫ההחלטה השנייה הייתה הקמת כוח מגן שנתון לפיקוח המפלגה באופן מלא‪.‬‬
‫שמו היה 'ארגון ההגנה הארצי'‪ .‬שני הגיסים‪ ,‬אליהו גולומב ודב הוז‪ 2,‬גיבשו את‬
‫ההחלטה להקים ארגון הגנה עממי במתכונת מליציונית שיהיה פתוח לכל חברי‬
‫אחדות העבודה החייבים "להיענות במשמעת לוועד ההגנה בכל דרישה להגנה"‬
‫)שם(‪ .‬הוועידה התייחסה לאופי של ארגון ההגנה החדש – הוא יהיה עממי וכללי‬
‫– בניגוד לאופי המסתגר האליטיסטי של 'השומר'‪ .‬כך הוועידה הגדירה את מהות‬

                                                                   ‫'ההגנה'‪:‬‬

  ‫]ההגנה[ צריכה להיות מאורגנת כך‪ ,‬שהיא תהיה כולה ברשות המשתתפים‬
  ‫בה ותשאף להכניס אל תוכה כל איש מוכשר לעבודת הגנה‪ ,‬שמקבל על‬
  ‫עצמו את עולן‪ .‬השפעת "אחדות העבודה" על אופי ההסתדרות על ידי‬
  ‫השתתפות אקטיבית של חבריה בהתאם להחלטות "אחדות העבודה"‬

                                                               ‫)עמ' ‪.(80‬‬

‫מבחינת ראשי אחדות העבודה‪ ,‬מערכת היחסים בין המישור הפוליטי – המפלגה‬
‫הפוליטית – לבין המישור הצבאי – 'ההגנה' – הייתה ברורה וחד־משמעית‪.‬‬
‫המחבר כותב שראשיה גרסו כי לדרג הצבאי יש תפקיד אחד – לעסוק בצד‬
‫המקצועי‪" .‬אסור לדרג זה לעסוק בקביעת המדיניות העקרונית‪ .‬זה התפקיד של‬
‫הדרג הפוליטי־אזרחי" )עמ' ‪ .(87‬הכוונה הייתה ֵאפוא להקים ארגון הגנה חדש‬

‫מקור הביטוי 'ארבעת הגיסים' נובע מהקשר המשפחתי בין משה שרתוק‪-‬שרת )‪ (1965-1894‬לאליהו‬             ‫‪2‬‬
‫גולומב )‪ ,(1945-1893‬לדב הוז )‪ (1940-1894‬ולשאול מאירוב‪-‬אביגור )‪ .(1978-1899‬שתי אחיותיו של‬
‫שרת‪ ,‬עדה ורבקה שרתוק‪ ,‬נישאו לגולומב ולהוז‪ .‬צפורה מאירוב‪-‬שרת‪ ,‬אחותו של אביגור‪ ,‬נישאה‬

                                                                                    ‫למשה שרת‪.‬‬
   337   338   339   340   341   342   343   344   345   346   347