מצודת ישע

מצודת ישע היא מבנה משטרה בגליל העליון, סמוך לגבול לבנון. במלחמת העצמאות היתה המשטרה אתר קרבות בגלל מיקומה האסטרטגי, החולש על דרכי הגישה לאצבע הגליל.

המצודה, הנקראת גם מצודת כ"ח, נבנתה בידי הבריטים ב-1938 לחיזוק שליטתם בגבול הצפון. היא נועדה להיות חלק ממערך "הגדר בצפון", שהוקמה למניעת הברחת אנשים ונשק לכנופיות הערביות, שלחמו בישוב ובבריטים במאורעות 1939-1936. המצודה, הקרויה, כנראה, על שם קרב נבי-יושע (יהושע בן-נון), שנערך באיזור, הקנתה שליטה מוחלטת על כביש הצפון (משגב-עם-מנרה-מלכיה) וצפתה אל כביש ראש-פינה-מטולה.

באפריל 1948, פינו הבריטים את כוחותיהם מרוב הגליל העליון, בניגוד להבטחות מוקדמות שהפינוי יתבצע בעת ובעונה אחת בכל הארץ. ב-15 באפריל נמסרה מצודת ישע לערבים, וכך נותקה הדרך ליישובי ההר. משגב-עם, מנרה, מלכיה ורמות-נפתלי נותרו ללא מים ואספקה.

ב"הגנה" הוחלט לכבוש את המצודה כבר באותו יום - הן בשל ניתוק היישובים, והן בשל היותה עמדת מפתח בשטחה המיועד של המדינה היהודית. המשימה הוטלה על יחידה מגדוד 11 של חטיבת גולני ויחידה מהגדוד השלישי של הפלמ"ח.

הכוח עלה לעבר המצודה באוטובוסים משוריינים, אולם במרחק של 150 מטר מהיעד נתגלה, ונפתחה עליו אש חזקה. במהלך ההיחלצות מהאוטובוסים נהרגו ארבעה לוחמים, ואחרים נפצעו. הכוח נסוג לאיילת-השחר.

הערבים תיגברו את כוחותיהם במשטרה, חיזקו את הביצורים ופוצצו קטע חיוני בכביש העולה אל ההר. במטה ה"הגנה" גברו קריאות המצוקה של היישובים המנותקים.

ב-20 באפריל נעשה ניסיון נוסף לכבוש את המצודה, שוב על-ידי פלוגה מהגדוד השלישי של הפלמ"ח. מחלקה אחת היתה אמורה לנוע בוואדי שמצפון למצודה עד לגדר החיצונית, לפתוח פרצה בגדר, לפוצץ את קיר הבניין, להשתלט על קומת הקרקע, ואחר-כך על הבניין כולו. שתי מחלקות נשלחו לפעולת הסחה בכפר נבי-יושע, כדי לרתק אליו אש ותשומת-לב. מחלקת חי"ש מרמות-נפתלי היתה אמורה לנוע על כביש נבי-יושע-מלכיה, כדי למנוע זרימת תגבורת ערבית ממחנה מלכיה אל המצודה.

הכוחות יצאו בחצות מקיבוץ חולתה, ששימש מרכז ההכנות לפעולה. כתוצאה מסדרה של תקלות ביציאה ובהתארגנות נדחתה שעת האפס ל-3 בבוקר.

בשלב הראשון פעל כוח ההסחה. הוא פרץ אל הכפר נבי-יושע מדרום ומשך אליו את אש האויב. באותו זמן החלה כיתת החבלנים של הכוח הצפוני בביצוע הפריצה למצודה: הקונצרטינות שמסביב נחתכו, אולם אז התברר, כי בין הגדר החיצונית ובין הבניין יש עוד מספר גדרות. בגלל החשש, שהמשך הפעולה יתארך עד עלות השחר ויביא לחשיפת הכוח, הוחלט לעבור לפריצה "רועשת" בעזרת בונגלור. הפורצים הגיעו עד לקיר המצודה.

במקביל התברר, שדרגש ההגבהה המיוחד, שנועד להנחת המטען ליד הקיר, אבד בדרך. החבלנים החלו לערום אבנים, תחת מטח אש כבד, ועליהן הניחו את חומר הנפץ. מספר חבלנים נפצעו, והמטענים לא הופעלו, כדי שניתן יהיה לפנות את הפצועים. בינתיים, בחילופי האש נפגעו רוב הלוחמים.

עם עלות השחר התגלה כל הכוח התוקף, וניתנה פקודת נסיגה. בקרב קשה, תוך כדי נסיגה, נהרגו 22 לוחמים; רבים נפצעו. הקרב היה מלא גילויי גבורה והקרבה.

ניסיון שלישי לכיבוש המצודה נערך במסגרת מבצע יפתח, בלילה שבין ה-15 ל-16 במאי. גם הפעם תקפה פלוגה מהגדוד השלישי, שתוגברה בשני תותחי 20 מ"מ. 80 ק"ג חומר נפץ הובאו לפיצוץ קיר המצודה.

כשהגיעו הלוחמים לגדרות התברר, שהערבים דחסו בין הגדר החיצונית וקיר המצודה 13 שורות של קונצרטינות. הוחלט להשתמש בחומר הנפץ, שנועד לפרוץ את קיר המצודה. לאחר הפיצוץ נוכחו הלוחמים שלא נותר די חומר נפץ לפריצת המצודה. הם ביקשו בקשר חומר נפץ נוסף. הערבים פתחו לעברם באש, ובקרב שהתפתח נהרגו שניים מהלוחמים. הכוח נסוג אל הרכס מדרום, וניסה להפריע לתיקון הגדרות כדי לשמור את הבניין חשוף, עד שיגיע חומר נפץ נוסף.

במשך היום הוטס לראש-פינה חומר נפץ, ומשם הועלה לראש ההר. כדי לסייע ללוחמים, בוצעה פעולת ריכוך: שני תותחים הרעישו את המצודה, ובלילה הוזעק מטוס של שירות האוויר כדי להפציצה. הפצצות אומנם לא פגעו, אולם היה להן ערך פסיכולוגי רב: כשפרצו כוחות הפלמ"ח למצודה למחרת, ה-17 במאי, מצאו אותה נטושה.

בשלוש ההתקפות על מצודת נבי-יושע נהרגו 28 לוחמים. על שמם היא נקראת גם מצודת כ"ח.