נוטרי הרכבת

"חיל" בנוטרות, שהוקם בקיץ 1938 לאבטחת קטעים רגישים בקווי מסילות הברזל, ששימשו מטרות פגיעה לכנופיות הערביות. בשנות המאורעות היו מרבית אנשיו יהודים, אולם במלה"ע ה-2 הוגדל מספר הערבים, וצומצם מספר היהודים.

החיל הוקם לפי דרישת הצבא הבריטי, למרות התנגדותה של ממשלת המנדאט, שחששה להצבת נוטרים יהודים במרחבים מאוכלסים בערבים. גויסו יותר מ-400 יהודים, והוטל עליהם לאבטח את מסילת הברזל חיפה-לוד. הם הוצבו בתחנות הרכבת ואחר-כך גם במצדיות שנבנו לאבטחת גשרים ומעבירי-מים, וכן איישו לבדם, או יחד עם חיילים, קרוניות משמר (טרולי) שהיו מטרה להתקפות. יוסף רוכל- אבידר ממרכז ה הגנה נתמנה לקצין קישור לפיקוד הבריטי של החיל.

בחורף 1938/39 הוכפל היקף היחידה, והיהודים קיבלו גם את אבטחת המסילות לוד-מג'דל בדרום, וחיפה-צמח בעמקים. השרון נחשב לקטע הקשה ביותר, כי בו היוותה המסילה מעין גבול בין מרחב ההתיישבות היהודית ובין "ארץ המרד" (כדברי מ. שרתוק- שרת). באזור זה השתלבו אנשי החיל בפעילות המ"נים של מי"ע והפו"ש, וההגנה עשתה לשיפור אימוניהם.

הצלחת החיל בביצוע משימותיו הוכיחה את יכולתם של יהודים להגן לא רק על יישוביהם, אלא גם לאבטח את מתקני הממשל ונתיבי התחבורה. בשנות מלה"ע ה-2 הוטלה על החיל אבטחת המסילה החוצה את סיני, אולם לתפקיד זה גויסו נוטרים ערבים. עד סוף המלחמה לא נותרו בו יהודים.