Page 8 - hagana37
P. 8

‫תכנית הקורס התרכזה בעיקר בפעילות גופנית‪ :‬תרגילי סדר‪ ,‬אימון גופני וספורט שימושי (כפי שכונו באותם ימים תרגילי‬
‫מעבר מכשולים וקרב מגע)‪ ,‬ובלימוד נשק קל‪ :‬הכרת הרובה‪ ,‬האקדח והכידון‪ ,‬תפעול הנשק ואף ביצוע מספר מטווחים‪.‬‬

          ‫הרצאות תיאורטיות עסקו בנושאים צבאיים דוגמת מלחמת האזרחים ברוסיה‪ ,‬והועברו ברובן על‪-‬ידי יצחק שדה‪.‬‬
‫חלקו המעשי של הקורס‪ ,‬שנערך כאמור בכפר גלעדי‪ ,‬הוקדש לתרגילי קרב‪ ,‬מושג מעורפל שככל שידוע לנו אודותיו‪,‬‬
‫כלל תרגילי התקפה על הקיבוץ עצמו‪ .‬בהדרכה המעשית נכלל פרק מודיעין שנקרא בלשון הקורס "הכרת הסביבה"‪.‬‬
‫נושא זה יזמו אנשי כפר גלעדי‪ ,‬ובמהלך לימודו ביקרו החניכים בכפרי ערבים‪ ,‬דרוזים ומתואלים (מוסלמים שיעים בלבנון)‬
‫באזור ולמדו על אופי לחימתם‪ .‬ספר תולדות ההגנה משרה רושם כי הפרק נשא אופי של לימוד האויב‪ ,‬בעוד צבי נדב‪,‬‬
‫איש "השומר" שהיה חניך בקורס‪  ,‬מתאר אותו כפרק של הכרת השכנים‪" :‬אשר לנקודה הערבית‪ ,‬אמרנו‪ :‬עלינו להיות‬
‫עצמאיים‪ ,‬מוכנים להגן על נקודה או עיר בכוחות עצמנו מחד גיסא‪ ,‬אך לקשור יחסים של הבנה וידידות כנה עם השכנים‬
‫הערבים מאידך גיסא‪ .‬עז היה חפצנו באותם הימים ליצור יחסים טובים בינינו לבין שכנינו‪ ,‬יחסים של שיתוף פעולה בעניינים‬

                                                                                                                     ‫מקומיים"‪.‬‬
‫תכני הקורס התאימו לתפישה הצבאית ששררה בקרב פעילי הביטחון בתקופה הנדונה‪ ,‬אשר ניזונה משני מקורות‪ :‬הראשון‬
‫– המורשת המקומית ומאורעות ‪ ;1921‬השני – היותם של מרבית המדריכים ומפקדי הסניפים של הארגון הצעיר קצינים‬
‫לשעבר בצבאות זרים במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬או בוגרי הגדודים העבריים‪ ,‬שאומנו על ברכי תורת הלחימה הבריטית‬

                                                                                                    ‫דאז‪ ,‬ברמת ה ַנָּגד והטוראי‪.‬‬
‫דגשי ההדרכה והאימון בגדודים העבריים‪ ,‬שהתנהלו במתכונת המקובלת של חיל הרגלים במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬היו‪:‬‬
‫הכרת הנשק הקל‪ ,‬אימון גופני‪ ,‬תרגילי סדר כיסוד לתנועת היחידות בשדה הפתוח ותרגילים טקטיים‪ ,‬שהתבססו על תרגילי‬

                                                                                       ‫סדר וכללו התקדמות ונסיגה במבנים‪.‬‬
‫התפעול הטכני של הנשק הקל‪ ,‬תרגילי הסדר ומושגי השדה המקובלים ברמת הפרט השפיעו על הדגשים‪ ,‬שניתנו‬

                               ‫במהלך שנות ה‪ 20-‬להדרכה בסניפי ה"הגנה" השונים‪ ,‬ובאופן טבעי גם על הדגשים בקורס‪.‬‬
‫בעוד שהניסיון ה"גדודאי" הוביל לכיוון הניידות בשדה‪ ,‬הרי מאורעות ‪ ,1921‬מנגד‪ ,‬הבליטו את ממד ההתגוננות הפסיבית –‬
‫הפעלת נשק מעמדות נייחות כדי למנוע מהאויב לפעול‪ .‬בגישה זאת ניתן לגלות את מורשת "השומר"‪ ,‬שהקווים המנחים‬

                                 ‫בה היו שמירה והגנה צמודות לרכוש וליישובים‪ ,‬אף כי לא פעם באמצעות פעילות בשדה‪.‬‬
‫תרגילי הסדר והגינונים הצבאיים החיצוניים‪ ,‬שהקורס היה משופע בהם (בגללם‪ ,‬כנראה‪ ,‬אף זכה בכפר גלעדי בכינויו –‬
‫"קורס הליצנים" – ה"קומדיאנצ'יקים")‪ ,‬ראויים להערה להארה נוספת‪ :‬אליהו גולומב‪ ,‬הרוח החיה מאחורי הקורס‪ ,‬ראה בהם‬
‫אמצעי חיוני לגיבושם של בודדים לכלל ארגון המוני (כפי שחזה את התפתחות ה"הגנה" כבר אז)‪ .‬הקפדתו בתחומים אלה‬

                                        ‫גרמה לחיכוכים בינו לבין יוצאי "השומר" שראו בהם אמצעי משמעת חיצוני מיותר‪...‬‬

‫קטע מספרו של פרופ' יגאל שפי‪ ,‬סיכת מם‪-‬מם – המחשבה הצבאית בקורסים לקצינים ב"הגנה"‪ ,‬משרד הביטחון – ההוצאה לאור‪,‬‬
‫המרכז לתולדות כוח המגן‪ ,‬ה"הגנה"‪ ,‬ארגון חברי ה"הגנה" ואגודת דור הפלמ"ח‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ ,1991‬עמ' ‪.29-27‬‬

                                                                                                                                        ‫‪ 8‬גיליון ‪ | 37‬תשע"ה ‪2015‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13