ההתנדבות לצבא הבריטי

המתנדבים שרתו בחילות הים, היבשה והאויר, רובם במסגרות של פלוגות או יחידות ארץ-ישראליות, בפלוגות חי"ר, תובלה, חימוש, חפרים ועוד. קציני היחידות העבריות היו ברובם חברי ההגנה. המתנדבים לחמו בצרפת, יוון, המדבר המערבי, איטליה וביחידות קטנות או כבודדים במזרח התיכון והמזרח הרחוק.

בשלהי המלחמה הוקמה הבריגדה היהודית The Jewish Brigade Group או בשמה העברי: החטיבה היהודית הלוחמת (חי"ל). הבריגדה אויישה מתוך היחידות העבריות והיא לחמה באיטליה, בקרב על נהר הסניו - הקרב האחרון בו התמוטט המערך הצבאי הגרמני באיטליה. הבריגדה היתה העוצבה הצבאית היחידה בצבאות בנות-הברית, שלחמה כיחידה יהודית, עם הסמלים היהודיים ותחת הדגל הלאומי.

מפקד הבריגדה היה יהודי אנגלי - בריגדיר ארנסט בנימין - אולם היה בה גם מפקד מחתרתי מטעם ההגנה, שבעיקר הנחה את פעילות המתנדבים בקרב ניצולי השואה, ואת פעילות הרכש. נציגי הבריגדה, על דגלם הלאומי, צעדו במצעד הנצחון בלונדון לאחר המלחמה.

680 חיילים ארץ-ישראלים נפלו המהלך שרותם ובלחימה.

החיילים, אנשי החי"ל ואחרים, אשר שירתו באירופה, היו היהודים הארץ-ישראלים הראשונים אשר נפגשו עם שארית הפליטה, סייעו לניצולים, ארגנו אותם והסיעו אותם לנמלי היציאה לארץ-ישראל. כל הפעילות הענפה הזאת, הבלתי ליגאלית, שהקיפה יחידות וחיילים רבים, נוהלה בפקודת ההגנה והקצינים והחיילים קיבלו כולם, לעניין זה, את מרות ההגנה.

הנסיון הצבאי, הקרבי והארגוני, שצברו המתנדבים במהלך המלחמה, ובעיקר הנסיון בפיקוד וניהול יחידות צבאיות גדולות, הועבר להגנה ותרם תרומה חשובה לארגון צה"ל וללחימתו.