העפלה

רובם המכריע יצאו מאירופה בדרך הים ומיעוטם, בעיקר מארצות ערב, בדרך היבשה.

העפלה החלה בעקבות שני תהליכים: התגברות האנטישמיות, בעיקר באירופה, שדחפה יהודים להגר מארצותיהם; ומדיניות בריטניה, שהגבילה את מספר היהודים הרשאים להכנס לארץ-ישראל. במצב זה החליטה הנהגת היישוב בארץ-ישראל לפעול לעליית יהודים בכל דרך אפשרית. ארגון העפלה הוטל על ההגנה, ולצורך זה הוקם שנת 1939 'המוסד לעליה ב' בפיקודו של שאול מאירוב [אביגור].

העפלה בדרך הים

ב 'מוסד לעלייה ב' פעלו אנשי ההגנה בתפקידים שונים:

מתנדבי הצבא הבריטי ששרתו באירופה, עסקו בחשאי, לצד תפקידם הצבאי, בסיוע לניצולי השואה, ארגונם והסעתם, במסגרת 'הבריחה' והבאת היהודים אל נמלי המוצא להעפלה. כל זאת תחת פיקוד ההגנה. הפלי"ם, הפלוגה הימית של הפלמ"ח, הופקדה על הבאת ספינות המעפילים ארצה.

'הגדעונים', קיימו את הקשר האלחוטי בין הספינות לבין בסיסי 'המוסד' באירופה ובארץ;

אנשי ההגנה ביישובים סייעו בהורדת המעפילים בחופי הארץ והסתרתם;

אנשי ההגנה פעלו בקרב המעפילים שנתפסו במחנות המעצר בקפריסין והקנו לעצורים הדרכה צבאית לקראת עלייתם לארץ, במסגרת "שורות המגינים".

יהודי העולם, בעיקר יהודי ארצות הברית, תרמו את חלקם בכסף למימון מפעל ההעפלה ובמתנדבים להשטת האוניות.

מבצע ההעפלה המפורסם ביותר היה מסעה של הספינה 'יציאת אירופה תש"ז' (אקסודוס), שיצאה מחופי צרפת ב- 11.7.47 ועליה 4,515 מעפילים. כאשר התקרבה אקסודוס לחופי הארץ השתלטו עליה הבריטים, והמעפילים הובלו חזרה לאירופה בשלוש ספינות גירוש. בנצוח חברי ההגנה התנגדו המעפילים לרדת בצרפת. הבריטים הפנו את הספינות לנמל המבורג בגרמניה והורידו את המעפילים בכח. האירוע עורר הדים רבים בעולם והגביר את התמיכה הבינלאומית במאבק לפתיחת שערי הארץ ולעצמאות יהודית.

בשנים 1948-1945 ארגנה ההגנה והובילה ארצה 65 ספינות מעפילים ובהן 70,000 מעפילים.

העפלה בדרך היבשה

'המוסד לעליה ב' עסק במלחמת העולם השנייה ולאחריה בהעלאת יהודי ארצות ערב בעיקר מעיראק ומסוריה. אלה חצו את הגבול בצפון הארץ בסיוע 'החוליה', יחידת פלמ"ח שעסקה בהברחת מעפילים ופיזורם ביישובי גליל.

בשנים 1947-1942 הועלו בדרך היבשה והאויר 5,000 עולים לארץ-ישראל.

מספרם הכולל של המעפילים היווה יותר משישית מגודלו של היישוב היהודי בארץ ערב מלחמת העצמאות, שמנה 600,000 איש. עם זאת, חלקם הגיעו לישראל רק במהלך מלחמת העצמאות, כשהבריטים שיחררו אותם ממחנות המעצר בקפריסין.