חולדה

קבוצת חולדה שוכנת בשפלה, כ-4 ק"מ מצפון-מערב לצומת נחשון. במאורעות 1929 ו-1939-1936 סבל הישוב מהתקפות ערביות. ב-1943 נערך במקום חיפוש גדול אחר נשק של ה"הגנה", ובמלחמת העצמאות שימש בסיס יציאה לשיירות אל ירושלים ולהתקפה על לטרון.

מקור השם חולדה הוא כפר ערבי סמוך בעל שם דומה. אדמות המקום נרכשו ב-1905 על-ידי בנק אפ"ק. הקרן הקיימת לישראל פדתה אותן ומסרה את ניהולן למשרד הארץ-ישראלי. ב-1907 הוקמה במקום חוות פועלים לשם נטיעת יער הרצל. בחווה ניתנה גם הכשרה מקצועית לחלוצים.

ב-26 באוגוסט 1929, במהלך מאורעות תרפ"ט, התחולל בחוות חולדה קרב ההגנה היעיל ביותר בכל תקופת המאורעות. החווה, יש לזכור, היתה בנויה בצורת חצר היקפית מבוצרת. חומתה החיצונית שימשה קיר למבני המשק השונים, כמו בתל-חי. בית המגורים המרכזי, בן הקומותיים, עמד בסמוך לחצר, מחוץ לחומה. 16 מגיני היישוב היו חמושים ברובים, ובידיהם תחמושת ורימונים. הימים שחלפו מתחילת המהומות נוצלו להתבצרות, לארגון ההגנה, לפינוי הנשים והילדים ולתגבור הקבוצה ב-20 חברי "הגנה" שהגיעו מתל-אביב ומרחובות. כן נקבעו מספר קווי הגנה ושלבים בהתגוננות, בהתאם ללחץ המתקיפים.

בשעות הערב תקפו מאות ערבים את חולדה. בגלל מספרם הרב של התוקפים לא היתה אפשרות להגן על העמדות והחפירות, שהוכנו מבעוד מועד. המגינים ניסו בתחילה להתבצר בחצר המשק, אך לא יכלו להחזיק מעמד, ונכנסו לבניין המרכזי, משם נערכו להגנה עיקשת. הם ירו מ-25 הרובים ושני האקדחים שהיו בידיהם, צלפו בערבים וגרמו להם אבידות כבדות.

בתוך כך נסוגו כל החברים אל הבניין. אפרים צ'יזיק, שפיקד על הקרב (אחיה של שרה צ'יזיק, שנהרגה 9 שנים קודם לכן בתל-חי) נפגע מיריות כשליווה את הקבוצה האחרונה מהחצר אל הבית, ואחר-כך מת מפצעיו. התוקפים הציתו את מתקני המשק. אור הלהבות הקל על המגינים להדוף את ההתקפות החוזרות ונשנות. משמר משטרה בריטי-ערבי שהצטרף למגינים הביא להפוגה זמנית. גם כשהתחדשה ההתקפה פעלו השוטרים לצד המגינים.

הקרב נמשך מ-6 בערב ועד 11 בלילה. לערבים היו 42 הרוגים. בלילה הגיעו למקום חיילים בריטים. הם ביקשו מהערבים להפסיק את ההתקפה, אולם נענו בקריאות בוז. ב-1 אחר חצות הופיע במקום כוח משטרה. קצין בריטי פקד על החברים לקחת את הנשק ולהתפנות מייד עם אנשיו. החברים ביקשו להישאר במקום, אולם נענו בסירוב. הבריטים סירבו אף לקחת את גופתו של מפקד היישוב, אפרים צ'יזיק. העצורים הובאו לתחנת המשטרה הבריטית, שם הוחרם נשקם והם נשלחו לתל-אביב. הערבים שרפו את המשק והחריבו אותו כליל. ב-31 באוגוסט חזרו לחולדה כמה מן המגינים, והביאו את גופתו של צ'יזיק לקבורה במקום. בחורף 1930 עלתה למקום קבוצה של 12 איש, חברי תנועת 'גורדוניה', וב-1931 נוסדה קבוצת חולדה.

קרב הגבורה שניהלו מגיני חולדה היה לסמל ההגנה העברית, והועמד בשורה אחת עם קרב תל-חי. הוא היווה דוגמה ליכולת צבאית, המשלבת הכנות מוקדמות עם ניהול קרב בתבונה ובאומץ.

ב-3 באוקטובר 1943 ערכו הבריטים במקום חיפוש אחר נשק. החברים ניסו לעצור בעדם, אך הוכו. הבריטים הצליחו למצוא סליק ובו 78 פצצות מרגמה מתוצרת התעש וכדורים. חברי הקבוצה התנגדו בכוח להחרמת התחמושת, והצליחו להעלים חלק מהפגזים. שבעה חברים נעצרו והובאו בפני בית-דין צבאי, באשמה של אחזקת נשק בלתי חוקית. שניים מבין הנאשמים הודו כי הכינו את התחמושת לשם הגנה עצמית. בית הדין הציע לעצורים לגלות היכן יוצר הנשק, בתמורה להקלה בעונשם. ההצעה נדחתה. השבעה נדונו לעונשי מאסר בני שנתיים עד שש שנים.

במלחמת העצמאות שימשה חולדה תחנה ונקודת מוצא לשיירות שעלו מת"א לירושלים הנצורה, בהיותה היישוב היהודי המזרחי ביותר בשפלה. השיירות היו יעד מועדף לתקיפות. המקרה המפורסם ביותר היה ב-31 במארס 1948. שיירת אספקה אורגנה במחנה ביל"ו ויצאה לירושלים. בלילה, קודם ליציאה, הוסע כוח פלמ"ח במשוריינים מחולדה לשער-הגיא, כדי לתפוס משלטים לאורך הכביש ולאבטח את מסלול השיירה. אלא שיציאת השיירה התעכבה, בגלל עיכוב בהגעתן של שתי פלוגות מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח. הדחייה איפשרה לערבים, מחוזקים במשוריינים של הלגיון, לרכז כוחות בסביבות חולדה הערבית וואדי סראר. השיירה יצאה בבוקר, ובה 30 משאיות ושבעה משוריינים. בכביש מסמיה-לטרון נתקלה השיירה במארב ערבי, וכשניסו המשאיות להסתובב ולשוב לחולדה, שקעו בבוץ. חילוצן נמשך עד הערב, תחת אש צולבת. בסופו של דבר הצליחו כל כלי הרכב להיחלץ, מלבד משוריין אחד, שבו רוכזו פצועים. כשהתקרבו הערבים אל הרכב, הפעיל מפקדו מטען חומר נפץ שהיה בו, מחשש שיפלו בשבי. כל יושבי המשוריין נהרגו. בסך הכל נהרגו בהתקפה על שיירת חולדה 22 איש ו-16 נפצעו. מבין התוקפים נהרגו שמונה.

יער חולדה שימש אתר לקורסים רבים של ה"הגנה", בעיקר של הגדנ"ע. בתחילת שנות ה-30 נערכו במקום קורסים למפקדי יישובים; ב-1933 וב-1943 נערכו גם קורסי מ"מים וקורסי סמלים.

בראשית מלחמת העצמאות היה בחולדה בסיס אימונים של ה"הגנה". ב-9 באפריל 1948 יצאו מהמקום כוחות מבצע "נחשון", שפרצו את המצור על ירושלים. מכאן גם יצאו הלוחמים במבצע בן-נון א' ו-ב' בנסיון לכבוש את משטרת לטרון ולפרוץ את הדרך לירושלים. מחולדה נפרצה ביוני 1948 דרך בורמה, שהגיעה עד כביש הרטוב-שער-הגיא. לאורך הדרך הונח גם קו המים החלופי לירושלים, "קו השילוח". כך נפרץ המצור על ירושלים.