השבת השחורה

כינוי למבצע החיפושים רחב ההיקף שביצעו הבריטים ברחבי הארץ בשבת, 29.6.1946, ובימים שלאחריה.

בליל 17/16 ביוני 1946 בוצע גדול המבצעים של הפלמ"ח -ליל הגשרים. לח"י תקף בלילה הבא את בתי המלאכה של הרכבת בחיפה, אצ"ל חטף 5 קצינים בריטיים, ואניית המעפילים יאשיהו ווג'ווד נתפסה מול חופי הארץ (26.6). ככל שתנועת המרי העברי הסלימה את פעולותיה כן הוחוור לבריטים כי פעולות הנגד המקובלות לא תצלחנה לעצור בעד המאבק והם החליטו להגיב ביד קשה. המבצע, שכונה "אגאתה" היה גירסה מצומצמת למבצע גדול יותר, ברודסייד (Broadside - מטח אש), אשר תוכנן זמן מה לפני כן ונועד, כאמור בפקודת המבצע, "לרוצץ את כוחו של הפלמ"ח. כוח המחץ של ההגנה... להשאיר את ההגנה ללא הנהגה על-ידי מאסרם של אותם ממנהיגי הסוכנות הידועים או החשודים בקשרים להגנה, לגלות מסמכים שיספקו הוכחה ניצחת לפעילותה הבלתי ליגלית של הסוכנות... " המשימות שהוטלו על הכוחות הבריטיים היו לתפוס נשק בלתי חוקי ולאסור מנהיגים, מפקדי הגנה וחברי פלמ"ח. 42 יישובים סומנו כיעדים לחיפוש. פרטי התוכנית הועברו בעוד מועד לידיעת ההגנה על-ידי קצין בריטי אוהד, וכן נודעו יעדי החיפוש ושמות 5,000 המבוקשים. מועד הביצוע לא היה ידוע, כיוון שהוא עדיין לא נקבע בעת מסירת המידע. מפקדת ההגנה קיוותה כי חשיפה פומבית של התוכנית תמנע את ביצועה ולכן פרסמה את פרטיה בתחנת השידור שלה -קול- ישראל. אולם הבריטים לא נרתעו מהחשיפה המוקדמת.

המבצע החל בשבת, ה-29 ביוני. מידע מדויק באשר לפתיחתו נמסר להגנה רק בליל שבת (28.6) ובעקבותיו הספיקו חלק מהמבוקשים להסתתר ולהשמיד מסמכים. מחשש לשפיכות דמים קבעה מפקדת ההגנה כי ההתנגדות לחיפושים תהיה סבילה בלבד. במבצע השתתפו רבבות חיילים בריטים ביניהם חיילי דיוויזיית הצנחנים ה-6 וכ-15 אלף שוטרים בריטים וערבים. גבולות הארץ נחסמו, אמצעי התקשורת בתוך ארץ-ישראל נותקו והוטל עוצר על ירושלים ותל אביב. 27 ישובים הוקפו ונעשו בהם חיפושים אלימים.

בירושלים נתפסו בנייני הסוכנות היהודית ונאסרו חברי ההנהלה שהיו מזוהים עם הקו האקטיביסטי (משה שרתוק- שרת, יצחק גרינבוים, הרב מימון, דב יוסף, דוד רמז). כ-2,700 איש נעצרו ביישובים ונלקחו למחנות מעצר בעתלית ובלטרון, ורובם הועברו לרפיח. 200 איש בלבד מבין העצורים היו חברי הפלמ"ח, כיוון שרוב הפלמ"חאים חמקו ממעצר. בקיבוץ יגור התגלה מחסן נשק מחוזי של ההגנה ובו כמויות גדולות של נשק ותחמושת. בקיבוץ מזרע, שבו שכן מטה הפלמ"ח, נתפסו תעודות וכרטסת השמות של חברי הפלמ"ח, שהיתה כתובה בצופן שהבריטים לא הצליחו לפענח.

בכל היישובים גילו החברים והחברות התנגדות לחיפושים. בשני קיבוצים - עין-חרוד ותל-יוסף - פתחו הבריטים באש ממנה נהרגו שלושה אנשים.

במישור הטקטי היתה למבצע השפעה מוגבלת למדי. כוחם של ההגנה ושל הפלמ"ח לא נשבר, אם כי מעצרם המתמשך של אלפים מבין חברי המשקים הכביד על ניהול החיים ביישובים. לאחר למעלה מחודש וחצי הוחל בשחרורם, מבלי שהבריטים הצליחו לזהות את מפקדי ההגנה וחברי הפלמ"ח שביניהם.