פלגות הלילה המיוחדות (S.N.S.)

כוח של יחידות קטנות ("פלגות") שפעל נגד כנופיות ערביות במאורעות 1936/39 ביזמת הקצין הבריטי אורד צ'רלס וינגייט, ופעל בפיקודו, ואחר-כך - בפיקוד קצינים מעוזריו. מעת הקמתו הרשמית של הכוח, כונו יחידותיו "פלגות הלילה המיוחדות" (Special Night Squads, S.N.S.); יחידה שהוקמה לפני כן, נתכנתה בפי אנשיה היהודים "פלוגת האש".

יוזמתו של וינגייט באה בתקופת התחדשות פעולות האיבה הערביות, אחרי פרסום דו"ח ועדת פיל בקיץ 1937, כאשר הפיגועים כוונו במישרין נגד מיתקנים ונכסים בריטיים ונגד אנשי השלטון וכוחותיו. וינגייט ערך במרס-אפריל 1938 סיורים בצפון הארץ ובגבולותיה מצפון וממזרח. הוא סייר לבדו או בלווית חברי הגנה, ביקר ביישובי חומה ומגדל בעמק בית-שאן ובחניתה, שאך זה הוקמה. בשיחות עם מפקדי ההגנה טען נגד הלחימה מעמדות מבוצרות ביישובים בלבד, והמליץ על הקמת עמדות אבטחה ועריכת סיורים במרחב, כדי לפגוע בתוקפים מהאגף. בגליל התחתון ובעמק יזרעאל בחן את אבטחת צינור הנפט העיראקי, שהכנופיות הירבו לחבל בו. על פי הצעתו הוקמה בעין-חרוד בתחילת יוני 1938 מחלקת משמר צינור הנפט, היא "פלוגת האש", ובה קצין בריטי, 19 חיילים בריטים ו-24 אנשי פו"ש ויישובים שונים (יבנאל, מעוז, נהלל ועוד). בו בזמן הגיש למפקד הכוח הבריטי בנצרת תזכיר על "האפשרות לקיים תנועת-לילה" נגד הטירור, והציע להקים כוח לפעולות לילה, ובו מספר "פלגות" (Squads) למארבים. לרשותו הועמדו שלושה קצינים ו-37 חוגרים בריטים מתנדבים, ארבע משאיות ושני מקלעים, וכן הורשה לשתף נוטרים יהודים ולהשתמש בנשק שבתחנות הנוטרים. 75 נוטרים, רובם מבחירי הפו"ש, הועמדו לרשותו, והוקמו חמש פלגות - "פלוגת האש" שבעין-חרוד, שהושבעה רשמית ב- 13.7.1938, ועוד ארבע באיילת-השחר, חניתה, תל-עמל (אחר-כך בגבע, אפיקים וכינרת) וכפר-יונה.

הטקטיקה של וינגייט היתה שלא להסתפק בפריסת מארבים נייחים, אלא לסייר בהתמדה בלילות, בשיטה של "מארב נייד", המוכן להיתקל ולתקוף. הוא בנה רשת מודיעין עצמאית והנהיג שיטות הונאה והסחה בתנועת כלי-הרכב, כדי לקיים את ההפתעה ולהופיע באזורים ובמועדים בלתי צפויים.

מתחילת יוני 1938 ובמשך חודש ימים ביצעו פלגות הלילה כעשר פעולות. בחמש מהן התנגשו בכנופיות גדולות והרגו יותר מ-60 מאנשיהן. וינגייט המשיך לפתח את תפיסתו הטקטית לאור לקחי הסיורים והפעולות, וגיבש אותה בכתב. הוא היה משוכנע ביכולתו של כוח צבאי לגבור על הכנופיות, אם הוא מאומן כראוי ללוחמה נגד-גרילה, ובעיקר - לתנועה וללחימה בלילה. הוא הסביר כי לצבא הבריטי, הפועל מחוץ למולדתו, יש צורך להסתייע ביהודים בני הארץ, המכירים את השטח, דוברים ערבית, ואשר הוכיחו יכולת למידה, משמעת ואומץ-לב בפעולה

השלטונות הבריטיים נוכחו ביעילותו של וינגייט, ואישרו את הצעתו לגייס מאה יהודים שיסופחו לגדודי הצבא למשמרות-ליווי ולסיורי לילה. באמצע ספטמבר 1938 נפתח בעין-חרוד קורס למאה "סמלים" (מש"קים), שנועדו להוות סגל פיקודי ליחידות עבריות מסופחות לצבא. ההגנה ריכזה לקורס ממיטב חבריה. אולם עם שינוי הקו המדיני הבריטי הועבר וינגייט מפיקוד על פלגות הלילה והוחזר לאנגליה. הפלגות המשיכו לפעול עד דיכוי המרד הערבי. פלגת המשמר לצינור הנפט פורקה ביולי 1939, והפלגה לאבטחת קו החשמל היתה האחרונה לפירוק, באוקטובר 1939.