טרומפלדור, יוסף (1880-1920)

יליד רוסיה. ילדותו ונערותו עברו עליו בקווקז בסביבה לא-יהודית. בשנת 1902 גוייס לצבא הצאר. השתתף במלחמת רוסיה-יפאן, נפצע בקרבות וידו נקטעה. מאוחר יותר נפל בשבי היפאני. בשבי הקים אגודה ציונית, שפעלה בקרב החיילים היהודים.

בשובו לרוסיה עוטר באות הצטיינות והוענקה לו דרגת קצונה. לאחר שחרורו עסק בפעילות ציונית.

ב-1912 עלה לארץ ועבד כפועל חקלאי במגדל ובדגניה. עם פרוץ מלה"ע ה-1 יצא למצרים בגלל נתינותו הרוסית. שם יזם את הקמת גדוד נהגי הפרדות, שפעל בחזית גליפולי, בו שירת כמ"פ וכסמג"ד. לאחר המלחמה חזר לרוסיה על מנת לקדם את הנושא הציוני. פעל להקמת גדוד עברי להגנה עצמית ולאחר מהפכת 1917 התרכז בהקמת תנועת "החלוץ". בשנת 1919 חזר לארץ. זמן קצר אחר כך נשלח על-ידי "ועד ההגנה" לארגן את הגנת יישובי אצבע הגליל בעקבות התקוממות ערביי האזור נגד השלטונות הצרפתיים והתמנה למפקד תל-חי.

בי"א באדר תר"ף (1.3.1920) הותקפה תל-חי על ידי המוני ערבים. בקרב זה נפלו שישה מגינים וביניהם טרומפלדור.

לאחר מותו הפך לאגדה, לאור מעשיו ובכוח המלים האחרונות שאמר: "טוב למות בעד ארצנו". דמותו מקפלת בתוכה ערכים של הגשמת חזון עלייה, התיישבות והגנה, גבורה, חלוציות ודוגמה אישית.