חברת האשלג וההגנה

חברת האשלג הארץ-ישראלית, בהנהלתו של משה נובומייסקי, שהיה בשנות ה-20 גזבר ה הגנה, הוקמה רשמית כחברה בריטית ב-1.1.1930. משה לנגוצקי, מראשוני העובדים בחברה בצפון ים המלח, היה למעשה גם מפקד ההגנה באיזור. במאורעות תרפ"ט-1929 הצליח בעזרת קשריו עם הערבים בסביבה למנוע התקפה על העובדים היהודים. חרף ביטחונו של נובומייסקי שהבריטים יגנו על המפעל שנחשב בריטי, סיכם עמו בשנת 1933 אליהו גולומב להקים סניף של ההגנה בצפון ים המלח.

ב-1934 הוקם מפעל נוסף בסדום. ראשוניו, חברי הפלוגה המקובצת של הקיבוץ המאוחד ואחרים, הקימו את סניף ההגנה במקום. בעזרת ציוד של חברת האשלג ובסיוע לנגוצקי יצאו אנשי התעש של ההגנה לאיזור מצדה השומם, כדי לבחון סוגי נשק חדשים שפותחו במפעליה. אנשי חי"ש-ירושלים התאמנו בשבתות באיזור הפשחה (כיום - עינות צוקים).

בבתי המלאכה שבצפון ים המלח ובדרומו, יוצרו רימונים וחלקי נשק. כן הוקמו בשני המפעלים תחנות אלחוט של ההגנה. ימי מאורעות 1936/39 עברו באיזור ים המלח בשקט יחסי, אבל השיירות שהובילו אשלג הותקפו מפעם לפעם במבואות ירושלים.

ב-3.1.1939 הפסיקה כנופיה ערבית את זרימת המים ממעיינות שמדרום לסדום.

עובדים שיצאו לחדש את ההזרמה הותקפו ושלושה מהם נהרגו. מפקד ההגנה בסדום, לוי שפיגלמן, בראש קבוצת שוטרים, וקורס של ההגנה שהיה במקום, הניסו את הכנופיה.

קיבוץ בית-הערבה שהוקם על אדמות המפעל מצפון לים המלח שימש בסיס לאימונים ולמסעות הפלמ"ח. אנשי הפלמ"ח בפיקודו של חיים ברלב שפוצצו את גשר אלנבי, יצאו מבית הערבה ובנסיגתם הפליגו בסירות של חברת האשלג עד לעין טרייבה, שם הסתתרו במשך היום, ובלילה הבא הלכו לרמת-רחל. למחרת הפיצוץ נעשה חיפוש בבית הערבה ו-62 מחברי הקיבוץ נעצרו.

בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות נסעו שיירות האשלג לירושלים בליווי בריטי וגם של אנשי ההגנה. השיירות העבירו רובים ומקלעים שהגיעו במטוסים מתל-אביב לצפון ים המלח ומכאן נשלחו מתחת לשקי האשלג לירושלים. ב-13.5.1948 הציעו הירדנים את הוצאת המפעל מתחום הקרבות, אך לאחר ימים אחדים דרשו כניעה.

הנציגות היהודית - איש חברת האשלג ואיש ההגנה - קיבלו את הדרישה. מפקדת ההגנה דחתה את ההסכם והורתה לפנות את כל יושבי הצפון לסדום. לאחר השמדת ציוד חיוני, פונו אנשי הצפון (עובדי המפעל, אנשי ההגנה וחברי בית הערבה) ב-20.5.1948 לסדום.

אנשי צפון ים-המלח השתתפו בהגנת סדום יחד עם אנשי המקום. הם מנו בסוף יוני 379,1948 לוחמים (324 גברים ו-55 נשים). סדום עמדה במצור עד נובמבר 1948, עת חבר אליה כוח של צה"ל במסגרת מבצע לוט.