בר גיורא

הגרעין שממנו התפתח כוח הגנה ארצי ראשון בארץ. נוסד ביפו, בחדרו של יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל, בסוכות תרס"ח (ספטמבר 1907). עם מייסדיו נימנו: ישראל שוחט, ישראל גלעדי, אלכסנדר זייד, יחזקאל חנקין, יחזקאל ניסנוב, צבי בקר ויצחק בן-צבי.

הקבוצה נקראה על שם שמעון בר גיורא, מראשי המרד היהודי ברומאים. סיסמתה היתה: "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום" (שורה משירו של המשורר יעקב כהן, "הקנאים"). ראש הקבוצה היה ישראל שוחט ודבר קיומה נשמר בסוד. המעטים שידעו, כינו את בר גיורא בראשי התיבות ב"ג. חברי בר גיורא ראו את משימתם הראשונה ב"כיבוש" השמירה במושבות היהודיות מידי השומרים הזרים. חלק מהם הצטרפו ל קולקטיב שקם בחוות סג'רה (אילניה) בגליל התחתון - קבוצת פועלים שנטלה על עצמה לבצע את עבודות הפלחה באורח שיתופי. בסג'רה הצטרפו לבר גיורא מספר חברים ושם הצליחה הקבוצה לקבל, לראשונה, עבודת שמירה, במקום השומרים הערבים והצ'רקסים.

ארגון בר גיורא פעל שנה וחצי. באביב תרס"ט (1909) החליטו העומדים בראשו להרחיב את השורות ולפעול בהיתר השלטון התורכי. כך קם ארגון השומר ובר גיורא נבלע בו. לחבריו, ולראשם ישראל שוחט, היתה השפעה מכרעת על השומר בכל שנותיו.