איטליה, ההגנה ב-

בעת מלה"ע ה-2 ולאחריה פעלו באיטליה יחידות עבריות שונות שגויסו לצבא הבריטי וכן הבריגדה, שעסקו בנושאי הבריחה וההעפלה. הקמתם וקיומם של מחנות לפליטים יהודיים שהגיעו לאיטליה, דרשו ממפקדי ההגנה ביחידות העבריות התארגנות מיוחדת.

בראש המוסד לעלייה ב' בארץ זו עמד יהודה ארזי. באיטליה לא הוקמה רשת של הגנה עצמית יהודית, משום שלא היו כל איומים על חיי היהודים. האימונים ליושבי מחנות הפליטים הועברו על-ידי חיילים מאנשי ההגנה והכשירום להצטרף להגנה בארץ-ישראל.

כך אומנה פלוגה של נוער יהודי, שראתה עצמה חלק מה פלמ"ח. במרס 1947 ביקר באיטליה יגאל אלון והשביע את הפלוגה להגנה. היא עלתה ארצה באניית המעפילים שבתי לוזינסקי.

בשנים 1946/47 היתה עיקר הפעילות באיטליה בתחום עלייה ב'. יהודה ארזי ואחר כך עדה סירני נעזרו באנשי ההגנה בבריגדה וביחידות האחרות. עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על הקמת מדינה יהודית ועם המעבר לגיוס לכוחות ההגנה בארץ (ואחר כך לצה"ל) שלח מפקד ההגנה באירופה, נחום שדמי, שני מפקדים לאיטליה לארגון הגיוס, אימון האנשים וסיוע בהעלאתם לארץ-ישראל.

למפקד ההגנה באיטליה התמנה יוסף הררי. נפתחו 12 מחנות אימונים והוקם בסיס העלייה מספר 2. המשימה שהוטלה עליו היתה להכשיר 5,000 מגוייסים ולהעלותם לארץ-ישראל כדי שיצטרפו ליחידות ההגנה וצה"ל.

במשך שלוש שנות פעילותה העבירה ההגנה בדרכי הבריחה רבבות יהודים ממזרח אירופה, בעיקר מפולין, למחנות הפליטים באיטליה וקיימה אותם. אלפי מגוייסים יצאו לארץ מאיטליה, אשר שימשה גם צינור להעברת נשק שנרכש בכל רחבי אירופה.