קרב מלכיה - 13-15/5/48

הגנת 'אצבע הגליל' מפני פלישה לבנונית ממערב ומפני פלישה סורית ממזרח הוטלה על חטיבת 'יפתח', לאחר ששחררה את צפת, ב-12 במאי. לחטיבה הגיעה הפקודה הבאה:

1. "עליך לכבוש את נבי יושע, קדס ומלכיה...;
2. עליך להרות מיד את כל הגשרים במבואות מלבנון ומסוריה: ממלכיה ועד צפונית לים כנרת;
3. עליך לרכז את מרבית כוחותיך מיד עם גמר הפעולות הנ"ל בסביבות ראש פנה - איילת השחר, ולשמש כוח נייד רזרבי לפעולה מיידית נגד הפולשיןם מצפון, ממזרח ומצפון מערב."

25 מחיילי 'יפתח' נפלו בשתי התקפות קודמות על מצודת נבי יושע (15 ו-20 באפריל 1948); שחרור צפת דלדל אף הוא את כוחותיה. עם זאת ניתן היה להניח כי כיבוש מלכיה, שבעורף נבי יושע ושליטה עליה, יביא לידי נפילת המצודה עצמה.

ביום 14 במאי הגיע וידיעות על תנועות של צבא לבנון לעבר דן מזה ולעבר מלכיה מזה. בלילה יצא גדוד 'העמק' של הפלמ"ח ברגל מעמק החולה לעבר מלכיה; לאחר מסע ארוך ומייגע בן יום, תקף הגדוד את מלכיה וקדס, כדי לקדם את הפלישה. עד הבוקר נכבשו קדס ומחנה הצבא שמדרום למלכיה וכן נתפס חלק מהכפר מלכיה. הצבא הלבנוני החל בהתקפת נגד נמרצת בסיוע שריון וארטילריה. פגזי ה'שרפנל' המתפוצצים באוויר הרבו את מספר נפגעי 'יפתח', בשל הקושי להתחפר בקרקע הסלעית. הכוח שפרץ לכפר נאלץ לסגת לתל השולט על מבואות הכפר.

לחץ הלבנונים נמשך, ובשעות הצהריים קיבל הכוח העיקרי אישור לסגת. שתי פלוגות נסוגו בשטח הפתוח לעבר המשלטים העורפיים כשני ק"מ מזרחה. בשדה הקרב נותרה מחלקה אחת שחסמה את הדרך מדרום למלכיה וחיפתה על הנסיגה של הפלוגה בקדס עד שאף היא נסוגה בחשיכה. למחרת, 16 במאי, ערכו הלבנונים התקפה עזה עד קדס, אולם מצאוה ריקה.

בליל ה-16/15 במאי יצאה פלוגה מגדוד 'הגליל' לפעולה בגשר של נהר הליטאני, כ-10 ק"מ בתוך לבנון, בשטח מבותר וקשה לתנועה. הגשר הגדול נהרס כליל. המטרה הושגה: בשבועיים שחלפו עד שהלבנונים תיקנו את הגשר, שובשה תנועת הצבא הלבנוני לעבר מטולה, והלבנונים נאלצו לרתק כוחות לאבטחת יעדים בעורפם.

© כרטא