ההעפלה

עליית יהודים לארץ ישראל בשנים 1948-1934 בניגוד לחוקי המנדאט הבריטי.

במסגרת ה'העפלה' הגיעו לישראל כמאה ועשרים אלף יהודים ללא רשיונות כניסה (סרטיפיקטים) מטעם שלטונות המנדט הבריטי.

רובם המכריע יצאו מאירופה בדרך הים ומיעוטם, בעיקר מארצות ערב, בדרך היבשה.

העפלה החלה בעקבות שני תהליכים: התגברות האנטישמיות, בעיקר באירופה, שדחפה יהודים להגר מארצותיהם; ומדיניות בריטניה, שהגבילה את מספר היהודים הרשאים להכנס לארץ-ישראל. במצב זה גופים, ארגונים ואף יזמים פרטיים החליטו לשגר מעפילים באניות לארץ. בעקבותיהם הלכה הנהגת היישוב בארץ-ישראל שהטילה את ארגון ההעפלה על ה"הגנה", ולצורך זה הוקם שנת 1939 'המוסד לעליה ב' בפיקודו של שאול מאירוב (אביגור).

העפלה בדרך הים

ב 'מוסד לעלייה ב' פעלו אנשי ה"הגנה" בתפקידים שונים:

מתנדבי הצבא הבריטי ששרתו באירופה, עסקו בחשאי, לצד תפקידם הצבאי, בסיוע לניצולי השואה, ארגונם והסעתם, במסגרת 'הבריחה' והבאת היהודים אל נמלי המוצא להעפלה. כל זאת תחת פיקוד ה"הגנה". הפלי"ם, הפלוגה הימית של הפלמ"ח, הופקדה על הבאת ספינות המעפילים ארצה.

'הגדעונים', קיימו את הקשר האלחוטי בין הספינות לבין בסיסי 'המוסד' באירופה ובארץ;

אנשי ה"הגנה" ביישובים סייעו בהורדת המעפילים בחופי הארץ והסתרתם;

אנשי ה"הגנה" פעלו בקרב המעפילים שנתפסו במחנות המעצר בקפריסין והקנו לעצורים הדרכה צבאית לקראת עלייתם לארץ, במסגרת "שורות המגינים".

יהודי העולם, בעיקר יהודי ארצות הברית, תרמו את חלקם בכסף למימון מפעל ההעפלה, רכישת האניות ובמתנדבים להשטת האוניות.

מבצע ההעפלה המפורסם ביותר היה מסעה של הספינה 'יציאת אירופה תש"ז' (אקסודוס), שיצאה מחופי צרפת ב- 11.7.47 ועליה 4,515 מעפילים. כאשר התקרבה אקסודוס לחופי הארץ השתלטו עליה הבריטים, והמעפילים הובלו חזרה לאירופה בשלוש ספינות גירוש. בניצוח חברי ה"הגנה" התנגדו המעפילים לרדת בצרפת. הבריטים הפנו את הספינות לנמל המבורג בגרמניה והורידו את המעפילים בכח. האירוע עורר הדים רבים בעולם והגביר את התמיכה הבינלאומית במאבק לפתיחת שערי הארץ ולעצמאות יהודית.

בשנים 1948-1945 ארגנה ה"הגנה" והובילה ארצה 65 ספינות מעפילים ובהן 70,000 מעפילים.

העפלה בדרך היבשה

'המוסד לעליה ב' עסק במלחמת העולם השנייה ולאחריה בהעלאת יהודי ארצות ערב בעיקר מעיראק ומסוריה. אלה חצו את הגבול בצפון הארץ בסיוע 'החוליה', יחידת פלמ"ח שעסקה בהברחת מעפילים ופיזורם ביישובי הגליל.

בשנים 1947-1942 הועלו בדרך היבשה והאויר 5,000 עולים לארץ-ישראל.

בשנת 1947 הובאו ארצה, באמצעות מטוסים 150 "מעפילים אוויריים" - 100 מעיראק ו-50 מאיטליה.

מספרם הכולל של המעפילים היווה יותר משישית מגודלו של היישוב היהודי בארץ ערב מלחמת העצמאות, שמנה 600,000 איש. עם זאת, חלקם הגיעו לישראל רק במהלך מלחמת העצמאות, כשהבריטים שיחררו אותם ממחנות המעצר בקפריסין.