מוזיאון הגנה
תולדות ההגנה

ההגנה במלחמת העולם השניה

באושיות ההגנה נקבע שהארגון "חופשי מחוקי שלטון בלתי יהודי. קיומו, החזקת נשקו ופעולותיו מותנים בחשאיות קפדנית. העובר על עיקר זה עלול להתחיב בנפשו".

למרות הצהרת עקרונות זו, הובילו התנאים שנוצרו במהלך מלחמת העולם השנייה לשיתוף פעולה עם השלטון הבריטי. הנהגת הישוב קראה להצטרף למלחמה בנאצים ולהוכיח את תרומת היישוב היהודי למאמץ בנות הברית.

רעיון זה קיבל ביטוי כאשר שלושים אלף יהודים ארץ ישראלים התנדבו והתגייסו לשורות הצבא הבריטי. את רוב המתנדבים גייסו הסוכנות היהודית וההגנה. הם הופנו ליחידות מסייעות כבודדים, או למסגרות פלוגתיות. האישור להקים יחידות יהודיות לוחמות ניתן רק בשנת 1943 וחטיבה יהודית לוחמת (חי"ל - המוכרת בשם 'הבריגדה') הוקמה רק לקראת סוף המלחמה.

שיתוף הפעולה התקיים גם בערוצים נוספים על פי הצרכים של הצבא הבריטי והיכולת של הישוב היהודי לענות על צרכים אלה. להלן מספר דוגמאות:

במאי 1491, יצא כח מטעם הבריטים לחבל בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון. בכח היו עשרים ושלושה בוגרי הקורסים הימיים הראשונים של ההגנה, אנשי פו"ש ופלמ"ח, וקצין בריטי. הכח, שנודע בשם "כ"ג יורדי הסירה", לא הגיע ליעדו וגורלו אינו ברור עד היום.

הפלמ"ח הוקם בעקבות החשש מפלישה גרמנית לארץ ישראל באביב 1491. הבריטים השתתפו בתחילה באימון הפלמ"ח ובמימונו, והוא נועד להיות כוח גרילה במקרה של פלישה גרמנית.

בנוסף הוכנו תוכניות לעמידה משותפת של הישוב היהודי בעזרה בריטית למקרה של כיבוש ארץ ישראל. על פי 'תוכנית הצפון', היה על כל הישוב היהודי להתרכז להגנה בהר כרמל.

מורי דרך משתי פלוגות הפלמ"ח הראשונות שותפו בפלישה של כוחות אוסטרלים לסוריה ולבנון, שהיו תחת שלטון וישי הצרפתי, הפרו נאצי.

בפלמ"ח פעלה גם 'מחלקה גרמנית', שנועדה לפעול מעבר לקווים הגרמנים, ו'מחלקה ערבית', ששגרה מסתערבים לצרכי מודיעין וחבלה בסוריה ולבנון. כל אלה פעלו בשיתוף פעולה עם מפקדת הצבא הבריטי במזרח התיכון.

הצנחנים נשלחו לאירופה במסגרת שיתוף פעולה עם המודיעין הצבאי הבריטי.

זרוע זו גייסה מתנדבים שנבחרו מקרב יוצאי מדינות שונות באירופה הכבושה, דיברו בשפות הנדרשות והיו בעלי מוטיבציה גבוהה. המטרה מבחינת ההגנה היתה ליצור באמצעותם, קשר עם יהודים בארצות הכיבוש הנאצי.

שיתוף הפעולה עם הבריטים נפסק בתחילת 1943 כשחלפה סכנת הפלישה הנאצית לארץ-ישראל. למרות ששיתוף הפעולה היה מוגבל, היתה תרומתם של המתגייסים הארץ ישראלים משמעותית: רבים מהמתנדבים פעלו לאחר המלחמה באירופה כשליחי ההגנה בקרב שארית הפליטה. הם סייעו לארגון הבריחה וההעפלה ועסקו בהכשרתם הצבאית של העולים. הנסיון הצבאי והקרבי שצברו מתנדבי הישוב היהודי הועבר להגנה ותרם תרומה חשובה במלחמת העצמאות, ולהקמת צה"ל.