גלילי, ישראל (1910-1986)

מראשי ההגנה ובעל סמכות רבה בקרב מפקדיה. יליד רוסיה. עלה ארצה עם משפחתו ב-1914. חבר ההגנה מנערותו. במאורעות הדמים בשנים 1921/1920 היה מקשר בין עמדות ההגנה בתל-אביב.

ממייסדי תנועת הנוער העובד וקיבוץ נען. חבר מפקדת ההגנה ברחובות. משנת 1935 פעל במרכז ההגנה יחד עם אליהו גולומב ושאול מאירוב- אביגור. מתחילת שנות ה-40 - חבר המפקדה הארצית. היה פעיל במיוחד בנושאים הבאים: הפו"ש, החי"ש, ה גדנ"ע והפלמ"ח. כן טיפל בענייני תעש ועלייה ב'. ביולי 1947 התמנה לרמ"א ועמד בראש ההגנה בהכנותיה לקראת מלחמת העצמאות. מדצמבר 1947 ועד ספטמבר 1948 היה שותף לדוד בן-גוריון בניהול המלחמה. ניהל את המו"מ עם ארגוני הפורשים על השתלבותם בצה"ל. עקב חילוקי-דיעות בינו לבין בן-גוריון על מהות תפקיד הרמ"א בקום הממשלה הזמנית, החליט לפרוש. ב-1948 נמנה עם מייסדי מפ"ם.

בשנים 1977-1949 היה חבר כנסת - למעט הכנסת השנייה. בשנים 1974-1965 כיהן כשר. היה ממקימי ארגון חברי ההגנה ומראשיו ויזם את הקמת המכון לחקר כוח המגן שלאחר מותו נקרא על שמו.