הקרב על הדגניות - 21/5/48

כעבור שלושה ימים נשלחה לגזרת הדגניות גם פלוגת תגבורת מיישובי הגליל התחתון ועמק יזרעאל, ופלוגה מחטיבת 'יפתח'. משאותר המאמץ העיקרי של הצבאות הפולשים של סוריה ועיראק, הופרדה גזרת הדגניות מגזרת גשר, ונתמנה עליה מפקד מיוחד - משה דין.

הפיקוד העליון העמיד לרשותו פלוגת קורס מ"כים של הגדנ"ע ושלושה מטולים נגד טנקים (פיא"ט). כל הפעולות האלה תואמו על ידי מפקדת חזית הצפון שהוקמה זה עתה. אור ל-20 במאי, תוך כדי הלחימה, הגיעה לתל אביב משלחת של חברי הדגניות, ותבעה מן הפיקוד העליון תגבורת והפעלת מטוסים ותותחים. ראש הממשלה, דוד בן גוריון, הפנה את המשלחת למטכ"ל, ושם אמר להם ראש אגף המבצעים, יגאל ידין: "אין מוצא אלא לתת לערבים להתקרב עד כדי 30-20 מ' משערי דגניה, ואז להילחם פנים אל פנים עם כלי השריון שלהם". לאחר ויכוח בין ראש אג"ם לראש הממשלה, הסכים האחרון להקצות ארבעה תותחי שדה לעמק הירדן ל-24 שעות בלבד.

ההתקפה הסורית על הדגניות נפתחה ב-20 במאי בשעה 04:30. בינתיים הגיעו לעמק הירדן תותחי השדה הישראליים הראשונים, שנפרקו ימים מועטים קודם לכן בנמל תל אביב; היו אלה תותחים ישנים מצרפת, בני 65 מ"מ ('נפוליונצ'יקים'), שהגיעו בלי מתגי כיוון. התותחים הוצבו על רכס פוריה-אלומות וטיווחו תחילה ביריות לתוך הכנרת. משהושג דיוק מה ביריות אלו, הוסטה האש אל ריכוזי השריון והנשק המסייע של האויב. בשל ההנחתה הארטילרית המפתיעה, התחילו הסורים לסגת ועד מהרה נתפנה שדה הקרב.

© כרטא