הקרב האחרון על גוש עציון - 12-14/5/48

למן ראשית המלחמה היה גוש עציון מנותק למעשה והוא הותקף פעמים אחדות. נפילת מחלקת הל"ה בדרכה לגוש וכשלון שיירת נבי דניאל החמירו ביתר שאת את הניתוק ואת החרדה לגורל יישובי הגוש.

הפיקוד העליון של ה'הגנה' החליט להשאיר את מגיני הגוש במקום, יחד עם קומץ של חיילי פלמ"ח וחי"ש, כדי לרתק אליו כוחות אויב ולמנוע את הצבאות הסדירים הפולשים מדרום הר חברון מהגיע אל מבואותיה הדרומיים של ירושלים. ב-4 במאי 1948 תקפו את הגוש כוחות גדולים של ערבים מקומיים בסיועם של כוחות 'הלגיון הערבי' וארבעה טנקים בריטיים.

בשלב מסוים של ההתקפה נכבש המנזר, שהיה משלט במערך הגוש, אולם לבסוף נהדפו התוקפים, לאחר קרב שתבע מחיר דמים כבד: 12 הרוגים וכ-30 פצועים. בגוש השתררה אווירת מצדה של לחימה עד הכדור האחרון, ופרט לנחיתה של שני מטוסים קלים והצנחת תחמושת ממטוס גדול יותר - היה הגוש מנותק לחלוטין.

אור ליום 12 במאי נערך האויב (בעיקרו כוחות משוריינים של 'הלגיון עם חי"ר וארטילריה) להתקפה האחרונה. על אף עמידת הגבורה של מגיני הגוש, הוכרעה המערכה מחמת יחסי כוחות בלתי שווים. פיקוד ה'הגנה' לא יכול היה לסייע - וניסיונות הסיוע באמצעות המטוסים הפרימיטיביים נכשלו אף הם. ב-13 במאי נכבש כפר עציון. למרות הכניעה של אחרוני המגינים בפני קציני 'הלגיון הערבי', לא מנעו הלגיונרים את טבח המגינים בידי המון כפריים. כדי להציל את שרידי המגינים והתושבים בגוש הושג תיווכו של הצלב האדום הבינלאומי; גוש עציון נכנע בהוראת המטכ"ל, ונכבש בידי 'הלגיון' לפני שהסתיים רשמית המנדט הבריטי בארץ ישראל. וכך, כשנתכנסו נציגי היישוב היהודי בתל אביב כדי להכריז על הקמת מדינת ישראל, הלכו אחרוני המגינים של גוש עציון ותושביו בשבי 'הלגיון הערבי'.

נתונים (לפי 'גוש עציון במלחמתו'):

ביום ההתקפה (12.5.48) היו בגוש עציון 520 איש (ובכללם למעלה ממאה חברות).

מפקדת הגוש בכפר עציון.

מספר החברים (הלוחמים) ביישובים:

כפר עציון: 70 חברים; 30 חברות.

משואות יצחק: 60 חברים; 30 חברות.

עין צורים: 38 חברים; 17 חברות.

רבדים: 80 חברים וחברות (לפי מספרי ההולכים לשבי כפי הנראה 57 חברים; 23 חברות).

מספר הלוחמים במשלטים:

אוכף המוכתר: כיתת חיילי חי"ש.

ההר הרוסי: 12 חיילי חי"ש.

המנזר הרוסי: 28 חיילי חי"ש.

גבעת הסלעים: בקרב האחרון השתתפו 23-21 איש מחברי משואות יצחק ופליטי המנזר.

הגבעה הצהובה: מקום מרכזיית הטלפון של הגוש וצריך היה להיות גם מקום מטה פלוגת החי"ש (פלוגה ב' מגדוד 'מכמש' של חטיבת עציוני).

ב-12.5 נמצאו במקום צוות מרגמה (שלושה חיילים); 12 בנות פלמ"ח וחי"ש ומספר פצועים מחלימים.

גבעת העץ: כיתת חיילי חי"ש.

חרבת סוויר: 18 חיילי חי"ש.

חרבת זכריה: שתי כיתות חיילי חי"ש וביום הקרב נוספו עוד שתי כיתות מאנשי רבדים ועין צורים.

משלט הנקודה החמישית: (נקרא כך כי המקום נועד להקמת נקודת התיישבות חמישית) כיתה מאנשי רבדים.

אבידות:

ב-12.5 נהרגו 22 מאנשי המשלטים, ושניים בכפר עציון.

ב-13.5 נהרגו 127 איש (ביניהם 21 חברות).

סה"כ בשני ימי המערכה: 151 הרוגים (ביניהם 79 חברי כפר עציון) ועוד ארבעה שנהרגו ב-14.5.

הלכו בשבי הלגיון:

ממשואות יצחק: 130-120 בחורים ובחורות (ביניהם כ-40 פצועים שפונו לשם).

מעין צורים וחרבת זכריה: 87 בחורים; 21 בחורות; שני פצועים.

מרבדים: 53 בחורים; 23 בחורות; ארבעה פצועים.

סה"כ ההולכים בשבי הלגיון 320 איש ואשה.

אומדן הכוח הערבי:

כ-550 חיילי לגיון (ועמם למעלה מ-20 שריוניות); כ-2,000 אנשי 'צבא ההצלה' וכנופיות פלשתינאיות, בתוספת כפריים מזוינים בלתי מאורגנים מהדרום, הר חברון, השפלה הדרומית ואיזור ירושלים.

המספר המשוער הכולל של שלושת סוגי הלוחמים הערבים שהשתתפו בהתקפה על הגוש הוא כרבבה מזוינים.

מאבידות הערבים:

לפי עדויות ערביות, כ-600 הרוגים (בחלקם בוזזים שעלו לאחר הקרב על מוקשים) וכמה מאות פצועים.

© כרטא